ת"א 1260/98

תקציר

התובע, צייר במקצועו, נפגע בתאונת עבודה ותבע את קבלן הצבע של אחיו, את הקבלן הראשי והמבטחת שלו, ואת יזם הפרויקט והמבטחת שלו בגין רשלנות. בית המשפט דחה את התביעה נגד קבלן הצבע, וקבע כי הרכבה לקויה של הפיגומים על ידי התובע גרמה לתאונה, ובכך ניתק את הקשר הסיבתי בין מעשי הנתבעים לבין האירוע. עם זאת, בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של התובע, וקבע כי מבצע הבנייה התרשל בחובת הזהירות שלו, מה שהוביל לתאונה. לאחר שקבע כי מריו לזניק הוא מבצע הבנייה, חילק בית המשפט את האחריות שווה בשווה בין מריו לזניק, התובע, לבין אחיו של התובע – המעביד. באשר לפיצויים, פסק בית המשפט לתובע 186,306 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, סכום גלובלי של 50,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות עתידיים, 94,444 ₪ בגין כאב וסבל ו-60,000 ₪ בגין עזרה בבית בעבר ובעתיד, בסך כולל של 390,750 ₪. לאחר ניכוי שני שלישים בגין אשמת התובע והמעסיק והטבות המל"ל, נפסקו לתובע 130,250 ₪. סכום זה, בניכוי פיצוי המל"ל, הביא לפיצוי סופי של 21,978 שקל, לצד שכר טרחת עורכי דין. מריו לזניק והמבטחת שלהם חויבו בשליש מנזקי התובע, כאשר טענת המבטח לכפל ביטוח נדחתה. פסק הדין חייב את מריו לזניק ואת המבטחת לשלם לתובע את הפיצויים, שכר טרחת עורכי הדין וחלק מהוצאותיו הרפואיות של התובע.