ע"פ 3934/12

תקציר

לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בהודעות הערעור ובטיעוני הצדדים, החליטה ערכאת הערעור כי יש לדחות את הערעור. בית המשפט הדגיש כי הוא מתערב בגזר הדין רק כאשר קיימת חריגה משמעותית ממדיניות הענישה הראויה, תוך התייחסות למקרים קודמים לצורך הקשרם. על אף שהמערער טען להקלה בעונש על בסיס הנחיות חקיקה חדשות (תיקון 113 לחוק העונשין), מצא בית המשפט כי הנחיות אלה אינן ישימות להליך הנוכחי ואינן מתיישבות עם עניינו של המערער. עבירותיו של המערער, שעניינן עבירות מין חמורות בבן משפחה קטין לאורך תקופה ארוכה, נכללו בספקטרום הענישה המתאים. למרות שהמערער הציג מקרים בהם ניתנו עונשים קלים יותר, מדובר בנסיבות חמורות פחות. בית המשפט דחה את הטענות להפחתת העונש הנוגעות להיעדר עברו הפלילי של המערער וטען לשינוי התנהגותי, תוך שהוא מציין כי לא ניתן לראות בריבוי אירועים חמורים טעות בודדת, וכי הדיווחים לא הראו שינוי משמעותי בתפיסתו את העבירה. גם טענתו של המערער בדבר התנהלותו החיובית בתחומים אחרים, כגון עבודה, נדחתה כבלתי רלוונטית לעונש בגין העבירות הספציפיות. לבסוף, למרות שגילוי מרצון של המעשים עשוי להצביע על חרטה, בית המשפט מצא כי אין די בכך כדי להקל בעונש בהתחשב בעבירות הממושכות ובהשפעה הקשה על הקורבן. בית המשפט הביע תקווה לשיקומו של המערער במהלך המאסר, והכיר בחשיבותו הן עבורו והן עבור משפחתו. לפיכך, הערעור נדחה רשמית ביום 18.2.2013.