עפ"ג 64874-03-23

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהרשיע את המערער בקשירת קשר לביצוע פשע וגניבת רכב, וגזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 4,000 ₪ ו-12 חודשי מאסר על תנאי. המערער ואדם נוסף, עאבד, הואשמו בגניבת רכב. ליבת המחלוקת במקרה זה נוגעת ליסוד הנפשי שהיה קיים אצל המערער והאם די היה בתביעה להוכיח מעבר לספק סביר כי המערער היה מודע לכך שהוא משתף פעולה עם עבד בגניבת הרכב או לכל הפחות חשד בכך ולא בירר חשד זה. בית משפט קמא קבע, כי מודעות כזו הוכחה בעניינו של המערער, לפחות על יסוד חזקת "עצימת העיניים" המנויה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט יובל ליבדרו, קובעת כי קביעתו של בית משפט קמא כי המערער היה מודע לכך שהוא נוטל חלק בגניבת רכב, ולכל הפחות חשד בכך ולא בירר חשד זה, הייתה סבירה. לפיכך, דעת הרוב מחליטה כי יש לדחות את הערעור על פסק הדין. השופט עמית כהן מצטרף לדעת הרוב בעניין דחיית הערעור על פסק הדין. עם זאת, באשר לגזר הדין, סבור השופט עמית כי יש לדחות את הערעור, בהתאם לעמדתו של השופט ליבדרו. בחוות הדעת החולקת, שנכתבה על ידי סגן הנשיא השופט עדן, נקבע כי יש לקבל את הערעור, לזכות את המערער מהאישומים של קשירת קשר לביצוע פשע וגניבת רכב מחמת ספק סביר בדבר היסוד הנפשי, ולהותיר על כנה את הרשעתו בעבירות הפחותות של נהיגה ללא רישיון ופוליסת ביטוח. הזיכוי באישומים החמורים יותר מצדיק, לדעת סגן הנשיא עדן, להחזיר את התיק לבית משפט קמא לצורך מתן גזר דין בגין יתר העבירות.