ע"א 595/97

תקציר

חברת ביטוח, המערערת, ערערה על החלטת בית משפט קמא לדחות את תביעתה לתשלומים מסוכן ביטוח לשעבר, המשיב. הערעור התמקד בעמלות מופרזות שלטענת חברת הביטוח הסוכן חייב להם. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב בקובעו כי לא הוצגה הסכמה וכי טענת המערער נעדרת ייחוד. אולם, ערכאת הערעור חלקה על כך, תוך שהיא מצטטת את סעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], הקובע כי הצגת רשומה מוסדית, כגון כרטיס חשבונאי, מעבירה את נטל ההוכחה אל המשיב. הם קבעו כי חברת הביטוח סיפקה די ראיות להסכם בעל פה וכי הימנעותו של המשיב מלהעיד העבירה למעשה את נטל ההוכחה אליו. מאחר שהמשיב לא סתר את הראיות שהוצגו, פסק בית המשפט לערעורים לטובת חברת הביטוח. הם הורו למשיב לשלם לחברת הביטוח סך של 10,207 רופי הודי בצירוף ריבית והצמדה, וכן את שכר טרחתם. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 11/01/99, והמזכירות הופנתה להגיש העתק מפסק הדין לבא כוח הצדדים.