תו"ח 110-03-99

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה להארכה נוספת של צו ההריסה. הבקשה הוגשה מכוח סעיף 207 לחוק הישן, המאפשר לבית המשפט לתת ארכה במקרים "חריגים וחריגים" שבהם היתר בנייה נמצא בהישג יד. השופט קבע כי במקרה זה ההיתר לא היה בהישג יד משום שהמצב התכנוני לא איפשר את הוצאתו. עוד ציינה השופטת כי הנאשם לא עשה מאמץ מספק לקדם את ההליך התכנוני, וכי למתן הארכות עלולה להיות השפעה שלילית על הליך התכנון בכללותו, וליצור תפיסה לפיה נאשמים יכולים לגרור ביצוע גזרי דין במשך דורות. כמו כן, קבע בית המשפט כי הסמכות לגנוז את התכנית הנדונה נתונה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, וכי ההחלטה לגנוז את התכנית תקפה. מאחר שהנאשם לא מיצה את כל הדרכים המנהליות לערער על גניזת התוכנית, בית המשפט לא יכול היה להתערב. השופט הורה על ביצוע צו ההריסה עד 1.11.24 וקבע כי לא ייפסקו הוצאות, תוך שהוא מעניק לנאשם זכות ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים.