ת"א 40397-07-25
החלטה מחוזי תל אביב -יפו
תקציר
להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, במסגרת ת"א 40397-07-25 (בקשה 9) - אלישקוב נ' א.ר.א.ב. בונוס בע"מ ואח': **הקדמה:** החלטה זו עוסקת בבקשה למתן צו מניעה זמני, אשר הוגשה על ידי המבקש, יצחק אלישקוב, כנגד המשיבה, א.ר.א.ב. בונוס בע"מ. המבקש עותר לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו על ידי המשיבה, עד למתן פסק דין סופי בתביעתו העיקרית. תביעתו העיקרית מבקשת להצהיר על בטלותם המוחלטת של הסכמי הלוואה, הסכמי פשרה ופסקי דין שניתנו בעבר, מטעמים שונים, ביניהם טענות לאי-חוקיות ריבית מופרזת. **רקע עובדתי והיסטוריה שיפוטית:** בית המשפט מפרט בהרחבה את ההיסטוריה השיפוטית הארוכה והמורכבת בין הצדדים. זו כוללת: 1. **הסכמי הלוואה:** נחתמו הסכמי הלוואה בשנת 2014, בסכומים משמעותיים, הכוללים ריביות שונות, לרבות ריבית פיגורים גבוהה. 2. **הליכים קודמים:** המבקש הגיש סדרת תביעות ובקשות לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון, אשר עסקו בביטול הסכמי ההלוואה, הסכמי הפשרה ופסקי הדין שאישרו אותם. 3. **הסכמי פשרה ופסקי דין:** הצדדים הגיעו להסכמי פשרה שאושרו על ידי בית המשפט וקיבלו תוקף של פסק דין (בשנת 2015 ובשנת 2017). 4. **דחיות חוזרות:** תביעותיו של המבקש לביטול ההסכמים ופסקי הדין, כולל ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 647/20) ושתי תביעות נוספות (ת"א 53666-11-23 ו-ת"א 57335-09-23), נדחו, חלקן אף על הסף בשל השתק עילה. 5. **עתירות לבג"ץ:** המבקש הגיש שלוש עתירות לבג"ץ כנגד פסקי הדין, אשר נדחו אף הן על הסף. 6. **הליכי הוצאה לפועל:** המשיבה פתחה שלושה תיקי הוצאה לפועל נגד המבקש בשנים 2015, 2019 ו-2022, לצורך גביית החוב. **הבקשה הנוכחית:** המבקש הגיש תביעה חדשה (ת"א 40397-07-25) המבקשת להצהיר על בטלותם המוחלטת של פסקי הדין וההסכמים, ובו בזמן הגיש את הבקשה לצו מניעה זמני לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. **עיקר טענות המבקש:** * **שמירת המצב הקיים ומניעת נזק:** המבקש טוען כי הבקשה נועדה למנוע נזק בלתי הפיך, ובפרט פגיעה קניינית, עד לבירור מהותי של טענותיו בדבר פגם יסודי בתוקף פסקי הדין. * **מאזן הנוחות:** לטענתו, מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן עיכוב זמני לא יפגע משמעותית במשיבה, בעוד שהמשך הגבייה עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך (למשל, מכירת דירת יוקרה במחיר הפסד). * **התנהלות פסולה של המשיבה:** המבקש מאשים את המשיבה בהתנהלות פסולה, הכוללת פתיחת תיקי הוצאה לפועל כפולים, גבייה מופרזת, ריביות אסורות, מימושי נכסים במחירי הפסד (למשל, מכירה לבעלי השליטה), פיצול מלאכותי של נתונים, אי-דיווח על תקבולים, וסירוב לגלות מסמכים חיוניים. * **ביקורת שיפוטית:** המבקש מתבסס על חוות דעת המיעוט של כב' השופט אלרון בע"א 647/20, אשר ביקר את התנהלות המשיבה. * **מעמד המבקש:** המבקש טוען כי שימש כערב בלבד, והחוב הוטל עליו באופן פסול. הוא גם מציין כי הוא עולה חדש, שאינו שולט בשפה ופועל ללא ייצוג משפטי. **עיקר טענות המשיבה:** * **סיכויי תביעה אפסיים:** המשיבה טוענת כי סיכויי תביעתו של המבקש אפסיים, שכן הוא מנסה לתקוף הסכמי פשרה ופסקי דין חלוטים, לגביהם קיימים מעשי בית דין. * **חוסר סמכות עניינית:** טענות המבקש בנוגע לניהול הליכי ההוצאה לפועל צריכות להתברר בפני רשם ההוצאה לפועל, ולא בבית המשפט המחוזי. * **העדר בסיס עובדתי:** טענות המבקש לא גובו במסמכים, והוא הודה בקיום חוב קרן משמעותי. * **חוסר תום לב והעלמת עובדות:** המשיבה מאשימה את המבקש בהעלמת עובדות מהותיות, בהולכת שולל, ובניסיון להתחמק מהתחייבויותיו. הוא מוגדר כ"תובע סדרתי" המשתמש לרעה בהליכי משפט. * **שיהוי:** הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, שנים לאחר מתן פסקי הדין החלוטים ופתיחת תיקי ההוצאה לפועל. * **מאזן הנוחות:** עיכוב ההליכים יגרום למשיבה נזק כלכלי אדיר, בעוד שהנזק הכספי הנטען על ידי המבקש ניתן לפיצוי. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט החליט לדחות את הבקשה למתן צו מניעה זמני. נימוקי הדחייה מתבססים על שלושת הקריטריונים המרכזיים לבחינת בקשה לסעד זמני: 1. **סיכויי התביעה (עילה לכאורה):** * **השתק עילה:** בית המשפט קובע כי קיימת סבירות גבוהה שחל השתק עילה על התביעה הנוכחית, שכן חלק ניכר מהטענות כבר נדונו והוכרעו בפסקי דין חלוטים. * **עילות שכבר נדחו:** בית המשפט מציין כי הטענה המרכזית בדבר בטלות הסכמי הפשרה בשל ריבית מופרזת, נדחתה על ידי בית המשפט העליון (דעת הרוב). התבססות על דעת מיעוט (השופט אלרון) אינה משנה את חלוטות הדין. * **השתק פלוגתא:** אף אם המבקש הוסיף עילות תביעה חדשות, השתק העילה יכול לחול גם על טענות שהיה יכול להעלות ולא העלה. * **העדר שינוי נסיבות:** המבקש לא טען לשינוי נסיבות מהותי המצדיק את פתיחת הדיון מחדש. * **סמכות רשם ההוצאה לפועל:** טענות המבקש בנוגע להתנהלות בהליכי ההוצאה לפועל (גבייה כפולה, מימוש נכסים) צריכות להתברר תחילה בפני רשם ההוצאה לפועל. * **לסיכום הקריטריון:** סיכויי התביעה אינם גבוהים, אך הדברים נאמרים בזהירות ומבלי לקבוע מסמרות. 2. **מאזן הנוחות:** * **פיצוי כספי:** הנזק הכספי הנטען על ידי המבקש ניתן לפיצוי כספי, והמשיבה יכולה לפצותו אם יזכה בתביעתו. * **קושי בגביית פיצוי מהמבקש:** קיים חשש שהמבקש לא יוכל לפצות את המשיבה אם תביעתו תידחה והחוב יגדל. * **מאזן הנוחות לטובת המשיבה:** בית המשפט סבור כי מאזן הנוחות פועל לטובת המשיבה. 3. **שיקולי צדק, יושר, תום לב ושיהוי:** * **שיהוי:** הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, כאשר הליכי ההוצאה לפועל נפתחו לפני שנים רבות, ופסקי הדין שניתנו נגדו הם חלוטים. * **השתמשות לרעה בהליכים:** התנהלותו של המבקש, הכוללת הגשת תביעות ובקשות חוזרות ונשנות, מעלה חשש לשימוש לרעה בהליכי משפט. **דיון במעמד הצדדים:** בית המשפט דחה את בקשת המבקש לקיום דיון במעמד הצדדים. הוא נימק זאת בכך שבמקרים חריגים, בהם הבקשה אינה מגלה עילה על פניה, או כאשר קיימות טענות חזקות להשתק עילה ופלוגתא, ניתן לדחות בקשה לסעד זמני ללא דיון. בהתחשב בניתוח הלכאורי של סיכויי ההליך, סבר בית המשפט כי אין מקום לדיון. **תוצאה:** הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחית. **הוצאות:** המבקש יישא בהוצאות שכ"ט בא כוח המשיבה בסך 6,500 ₪ בתוספת מע"מ, בתוך 30 יום. **ניתוח משפטי והערות:** * **השתק עילה ופלוגתא (Res Judicata):** הדגש העיקרי בהחלטה הוא על דוקטרינת ההשתק, הן השתק עילה והן השתק פלוגתא. בית המשפט מראה כי המבקש מנסה למחזר טענות שכבר הוכרעו לגופן בפסקי דין קודמים, כולל בפסק דין של בית המשפט העליון. החלטה זו מדגימה את עקרון סופיות הדיון ואת הרצון למנוע התדיינויות אינסופיות. * **אי-חוקיות הסכמים וריבית מופרזת:** טענת המבקש בדבר אי-חוקיות הסכמי הפשרה בשל ריבית מופרזת, גם אם עוררה דיון משפטי מעניין (כפי שעולה מדברי השופט אלרון), לא די בה כדי לפתוח את הדיון מחדש לאחר דחייתה על ידי דעת הרוב בבית המשפט העליון. הדבר מדגיש את חשיבות דעת הרוב כקובעת את הלכה הפסוקה. * **סמכות רשם ההוצאה לפועל:** בית המשפט מבהיר כי טענות בנוגע לניהול הליכי הגבייה עצמם, כגון גבייה כפולה, מימוש נכסים, או תקינות הליכים, צריכות להיות מועלות בפני רשם ההוצאה לפועל, כפי שמקובל. זהו נוהל מקובל שנועד לייעל את הטיפול בתיקים אלו. * **שימוש לרעה בהליכי משפט:** בית המשפט רומז, ואף קובע במפורש, כי התנהלות המבקש לאורך השנים עשויה להצביע על שימוש לרעה בהליכי משפט. התנהלות זו, הכוללת הגשת תביעות ועתירות חוזרות ונשנות, נדחית ללא התייחסות לגופם של דברים. * **מאזן הנוחות:** ניתוח מאזן הנוחות נעשה כחלק בלתי נפרד מהבחינה, אך הוא אינו פועל לטובת המבקש, שכן הנזקים הנטענים ניתנים לפיצוי כספי, בעוד שהנזק למשיבה עשוי להיות בלתי הפיך. * **ההליך הזמני לעומת ההליך העיקרי:** ההחלטה מדגישה כי הבחינה בבקשה לסעד זמני היא לכאורית בלבד, אך גם במצב זה, סיכויי התביעה אינם גבוהים מספיק כדי להצדיק את מתן הסעד. * **היעדר ייצוג משפטי:** בית המשפט מתחשב בכך שהמבקש אינו מיוצג, ולכן מעמיד את סכום ההוצאות על סכום מתון. עם זאת, עובדה זו אינה גורעת מההחלטה לדחות את הבקשה, שכן הדבר אינו פוטר את המבקש מהצורך להוכיח עילה לכאורה ואת התקיימות התנאים למתן הסעד. **חידושים או דגשים:** ההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים משמעותיים, אלא מיישמת באופן ברור ועקבי עקרונות משפטיים מושרשים, ובפרט את דוקטרינת ההשתק (Res Judicata). הדגש הוא על המשמעות של פסקי דין חלוטים, חובת תום הלב בהליכים משפטיים, והגבולות של ניצול זכות הפנייה לבית המשפט. ההחלטה משקפת גישה מחמירה כלפי מי שמנסה לפתוח מחדש הליכים שהוכרעו, במיוחד כאשר מדובר בסדרת תביעות.
חקיקה מקושרת
ת"א 40397-07-25 יצחק אלישקוב נ. א.ר.א.ב. בונוס בע"מ, מחוזי (19.1.2026)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.