עפ"ג 59858-01-23

תקציר

בית המשפט דחה את ערעורו של המערער על הרשעתו ב-21 עבירות של אי התייצבות במועד ואי תשלום מס ערך מוסף, בסך של כ-300,000 ₪ כספי ציבור גנובים. נסיבות העבירות נחשבו חמורות בשל ריבוי העבירות לאורך מספר שנים, המשך ביצוע העבירות גם לאחר הגשת כתב אישום והנזק הכלכלי שנגרם. בית המשפט קבע כי המערער, בהיותו עורך דין, היה צריך להיות מודע היטב למשמעות מעשיו. הטענות להקלה נדחו, שכן בית המשפט סבר כי העבירות אינן מינוריות או טכניות, והנזק התיאורטי הפוטנציאלי לקריירה של המערער אינו מצדיק את ביטול ההרשעה. באשר לעונש, קיבל בית המשפט את ערעור המדינה לסנקציה חמורה יותר. על אף שהמערערת השיבה את הכספים הגנובים, דבר שנשקל בחיוב, קבע בית המשפט כי אין בכך כדי לשלול שיקולים עונשיים אחרים. פירעון החוב נתפס כחובתו של המערער, ואין להפריז במשקלו בגזר הדין. בית המשפט קבע, כי העונש ההולם על מעשיו של המערער, גם בהתחשב בהחזר ובהיבטים החיוביים של חייו, כולל רכיב מוחשי של מאסר – שישמש כעבודות שירות – בנוסף לעונשים האחרים שהוטלו על ידי הערכאה הנמוכה יותר. על המערער נגזרו שלושה חודשי עבודות שירות, החל ממועד קצוב, עם אפשרות המרה למאסר בפועל אם לא יבוצע עבודות השירות.