ס"ע 39833-08-11

תקציר

פסק דין זה דן בזכויות ובעוולות שבין רב עיר לבין המועצה הדתית שהעסיקה אותו. הרב הגיש תביעה נגד המועצה על כך שלא שילמה לו רכיבים מסוימים משכרו במועד או בכלל. אלה כוללים החזר עבור אחזקת רכב, דמי רישוי וביטוח, הוצאות טלפון ואחזקת רכב, מתנות וזיכויי מס. המועצה טענה כי היא נקלעה לקשיים כלכליים וכי הרב אינו ממלא את תפקידו, והצדיקה את איחור התשלומים וניכויי השכר. עוד טענו כי חלק מהרכיבים אינם נחשבים לשכר ולכן אינם מצדיקים פיצוי הלנה, דבר שבית המשפט הסכים עמו. על פי רוב, בית המשפט פסק לטובת המועצה. הם פסקו כי מצבה הכלכלי הקשה של המועצה מצדיק את איחור התשלומים וניכויים, מה גם שהרב קיבל סכומים גבוהים מאוד, גבוהים בהרבה מהשכר הממוצע במשק. בית המשפט גם הסכים עם המועצה כי חלק מהרכיבים אינם שכר ולכן לא חל פיצוי הלנה. עם זאת, השופטים פסקו לטובתו של הרב בעניין רכיב אחזקת הרכב, והורו למועצה לשלם לו זאת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כמתחייב בחוק. בית המשפט גם הורה למועצה לשלם לרב פיצוי הלנה מופחת בגין איחור בתשלום תוספת בכירים, בהתאם לפסיקת לוד. כל צד חויב לשאת בהוצאות המשפט שלו, וניתן לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.