הפ"ב 39631-12-11

תקציר

המשיב ביקש להתדיין בסכסוך עם המבקש באמצעות בית הדין לשירת דוד בראשות הרב סילמן. כך עולה ממכתב שכתב המשיב לרב. ייפוי הכוח של המשיב, אף שנחתם על ידי צד אחד בלבד, משמעותו הייתה גם הגשת הסכסוך לבית הדין. לפיכך, היה הסכם בוררות תקף בין הצדדים. המבקש ביקש לאשר פסק בוררות מיום 29.7.10. המשיב טען כי מדובר בחוות דעת בלבד. עם זאת, פסק הבוררות היה מחייב וניתן לאישור, למרות שחלק מהוראותיו אינן מחייבות. בקשת המבקש לביטול פסק בוררות שני מיום 6.11.11 נדחתה משום שהבוררים לא חרגו מסמכותם ולא הכריעו בסכסוך. פסק הדין התמקד בשיעור הריבית המגיע למבקש ולא פתח מחדש את הדיון בעצם חיוב הריבית. הערות הבוררים על התנהלות המבקש והמשיב לא גרעו מהחלטתם ולא היוו סימן לחריגה. זאת ועוד, הבוררים הכריעו בסוגיית ההוצאות על פי דין תורה, כנדרש, והערה מוסרית המכוונת כלפי המשיב לא שינתה זאת. טענת המבקש כי ההוצאות נקבעו בדרך של פשרה לא נתמכת. ככלל, נותרו הבוררים בתחום סמכותם, וחוסר שביעות רצונו של המבקש מהסכומים שנפסקו לו לא הצדיק את ביטול פסק הבוררות. הבקשה לאישור הפרס הראשון אושרה, והפרס השני יישאר על כנו. המבקש חויב לשלם למשיב 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.