בש"א 7955/19

תקציר

במקרה זה דחה בית המשפט את הערעור, ובכך אישר את שיקול דעתו הרחב של הרשם בעניינים אלה, שערכאת הערעור נמנעת מלהתערב בו אלא אם כן התגלה פגם מהותי. המערערים לא הוכיחו "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הערר, דרישה לפי תקנה 528. בדרך כלל, טעויות משפטיות אינן זכאיות אלא אם כן הן סבירות ונעשות בהקשר של מאמצים כנים להבין את החוק. עם זאת, גם על פי אמות מידה מרוככות, המערערים לא יכלו להצדיק את איחורם כטעות סבירה, שכן הם היו מודעים למועדים לאחר החלטת בית המשפט המחוזי ביום 25.11.2018. יתר על כן, המערערים לא הפעילו כראוי את תקנה 398א(א) למועד הגשת ערעור לאחר דחיית בקשה לביטול פסק דין. בית המשפט הבהיר כי תקנה 398א(א) חלה כאשר בקשת ביטול נעשית בתום לב ולא רק להארכת מועדי ערעור. במקרה זה, תקנה 201 המתייחסת לפסקי דין במעמד צד אחד נקבעה כבלתי ישימה. יתר על כן, מחדלים לכאורה של בא-כוח המערערים לא היוו "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת ערעור. בנוסף, ציין בית המשפט כי לערעור אין סיכויי הצלחה גבוהים, שכן הוא מתמקד בקביעות עובדתיות של הערכאה הפרוצדורלית, אשר בדרך כלל אינן נבחנות מחדש על ידי ערכאת הערעור. בעקבות זאת, בית המשפט נתן החלטה לדחות את הערעור ביום 8.12.2019.