הפ"ב 38157-05-13

תקציר

עניינו של פסק הדין בבקשה לביטול פסק בוררות. פסק הבוררות ניתן לטובת שני משיבים, והמבקש טוען כי יש לבטלו ממספר טעמים הקבועים בסעיף 24 לחוק הבוררות, ובכלל זה כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, כי קיימת עילה שעליה יקבע בית משפט פסק דין סופי שאינו ניתן עוד לערעור, וכי הבורר לא הכריע בעניין שהוגש להכרעתו. עוד טוענים המבקשים כי יש לבטל את פסק הבוררות מטעמי צדק והגינות. השופט סוקר את המסגרת המשפטית, תוך שימת דגש על הפרשנות המצמצמת שניתנה לעילות לביטול פסקי בוררות, ועל מדיניות חיזוק עצמאותו של מוסד הבוררות וצמצום התערבות בית המשפט. באשר לטענות הספציפיות שהועלו, מציינת השופטת כי הבורר הכיר בנסיבות המפוקפקות סביב הסכם הגירושין של המשיבים והעברת הזכויות בדירה, אך בסופו של דבר קבע כי יש להותיר סוגיות אלה לבית המשפט לפשיטת רגל. גם החלטת הבורר שלא לפסוק למשיב את מלוא הסכום הנתבע סבירה, נוכח אחריותם של המשיבים עצמם למצב, והמדיניות נגד התערבות בית המשפט בתוצאות הבוררות. עוד דוחה השופט את טענות המבקשים כי הבורר לא הכריע בעניין שהוגש להכרעתו בעניין התמורה שכנגד לתשלום בסך 620,000 ₪, וקובע כי הבורר אכן פסק בעניין זה. גם ניסיונותיהם של המבקשים לאפיין את התנהלות המשיבים כבלתי חוקית נדחים, נוכח ממצאי הבורר כי המבקש היה שותף לפעולות בלתי חוקיות ומשך כספים מהחברה ללא רשות. בסופו של דבר, השופטת אינה מוצאת עילה להתערב בפסק הבוררות ודוחה את הבקשה, תוך שהיא פוסקת למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.