ת"א 9680-10-23

תקציר

מקרה פשוט לכאורה זה של רכישת מניות הסתבך, כאשר המבקשת ניסתה לבטל הסכם גישור שהושג עם המשיבים. המבקש טען כי המשיבים הפרו את הסכם הבוררות, אך בית המשפט קבע אחרת. הסכם הגישור, שקיבל תוקף מפסקי דין קודמים, לא ניתן לביטול בהיעדר הפרה, ותניית הבוררות תישאר בעינה גם אם ההסכם הופר. בהתייחסו לתחום הבוררות, קבע בית המשפט כי לבורר, שופט בדימוס, נתונה הסמכות להכריע בכל המחלוקות, לרבות זו העומדת על הפרק בנוגע לתפקידו של השמאי. המבקש ביקש להעלות בפני השמאי טענות הסותרות את החלטתו הקודמת של הבורר, אשר בית המשפט מצא כי אינה מותרת. החלטת הבורר במועד החוזי הייתה סופית ומחייבת, ושימשה נקודת עוגן לשמאי ולרואה החשבון להתבסס עליה. משכך, דחה בית המשפט את בקשת המבקשת לבטל את הסכם הגישור ואת בקשתה החלופית בדבר שיקול דעתו של השמאי. התיק יעבור לבוררות, כאשר הבורר ייתן הנחיות, והמבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.