בד"מ 41/20

תקציר

בית הדין המשמעתי החליט להתלות זמנית את רישיונו של עורך הדין המשיב לעסוק בעריכת דין בעקבות הרשעתו בתיק פלילי שעניינו עבירות שיש בהן קלון. בית המשפט קיבל את הבקשה שהוגשה לפי סעיף 78(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, המאפשר השעיה זמנית עם הרשעה בעבירה פלילית שיש עמה קלון, עד לקבלת החלטה סופית בדבר המשך ההליך המשמעתי. טענות המשיב, שהתבססו על הסדר קודם שהושג לפי סעיף 78(ג) לחוק – שעניינו השעיה עם הגשת כתב אישום – לא התקבלו, שכן בית המשפט הדגיש את ההבדל המשמעותי בין כתב אישום להרשעה פלילית. בית המשפט הדגיש את התכלית המונעת של השעיה זמנית ואת האינטרס הציבורי שהיא משרתת, במיוחד נוכח אופי העבירות המבוצעות, הקשורות במישרין לעיסוקו המקצועי של עורך הדין. החלטה זו נועדה להגן על הציבור ומאזנת לטובת האינטרס הציבורי, עד להחלטה סופית על עונשים אפשריים נוספים. ההשעיה תיכנס לתוקף עד להכרעה בבקשה הצפויה לפי סעיף 75 לחוק או עד לביטול ההרשעה, לפי המוקדם מביניהם, והמשיב חויב לשלם הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.