רע"א 3203/24

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור. המבקש ביקש לערער על שתי החלטות: האחת, לדחות את בקשתו לתקן את כתב תביעתו כך שיכלול מינוי מומחה לראומטולוגיה, והשנייה, ההחלטה בבקשתו למינוי מומחה כאמור. הבקשה נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים, שסירב להעניק רשות ערעור בנימוק שהבקשה אינה מעוררת שאלות משפטיות או עקרוניות חריגות, וגם סירוב לבקשה אינו מונע עיוות דין. זאת, משום שהבקשות היו פרוצדורליות ברובן ובשיקול דעתו של בית המשפט הדן בבקשה, במקרה זה בית משפט השלום בירושלים. כמו כן, צוין כי טענות המבקש לא עוררו שאלות עקרוניות, ועדיין נותרה למבקש האפשרות לחזור לבית משפט השלום על מנת להגיש מחדש את בקשתו בצירוף מסמכים רפואיים נוספים. בית המשפט המחוזי הדגיש כי תפקידו אינו לדון בבקשות על יסוד הנסיבות הקונקרטיות של המקרה, ולפיכך הבקשה שלפניו נדחתה. פסק דין זה משקף את נטייתו של בית המשפט לשריין לעצמו רשות ערעור בנסיבות חריגות, במיוחד בעניינים פרוצדורליים, ומסלול הערעור של המבקש צריך להיות ביקור חוזר בערכאה נמוכה יותר.