בש"פ 3157/04

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה של סחיטה לכאורה ואיומים. המערער הואשם בקשירת קשר עם אפי זימנר לסחוט כספים מבעל עסק, מישל בוחבוט, בכך שאילץ אותו להכיר בהם כשותפים בעסקי משחטת העופות שלו. על פי כתב האישום, המערער וצימנר ביקרו בבוחבוט מספר רב של פעמים והעלו דרישות מוזרות, שבסופו של דבר נקטו איומים באלימות אם בוחבוט לא ייענה לבקשה. האיומים כללו השלכת רימון לתוך ביתו של בוחבוט וסיכנו אותו ואת בני משפחתו. בית המשפט המחוזי מצא ראיות לכאורה לטענות אלה והורה על מעצרו של המערער במהלך החקירה. ההגנה טענה כי הראיות אינן מספיקות כדי להצדיק מעצר, הודתה כי אכן התרחש איום על סך 50,000 ₪ אך טענה כי הכסף אכן ניתן למערער. הם גם ביקשו להכפיש את אופייה של המתלוננת. עם זאת, לאחר שבחן את חומר הראיות, מצא השופט עילה מספקת לתמוך בטענות, כאשר חומרת העבירות ועברו הפלילי של המערער מצדיקים את צו המעצר. השופט דחה את טענות ההגנה באשר לאופיו של המתלונן, והדגיש כי אופי העבירות והסיכון לביטחונה של המתלוננת גוברים על כל שיקול חלופי. הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחה, תוך שהוא מחזק את צו המעצר בשל היקף העבירות הנטענות של המערער והסכנה הפוטנציאלית למתלונן.