ב"ש 1510/08

תקציר

שני ערעורים הוגשו על החלטת בית משפט השלום בחדרה. הערר הראשון, ב"ש 1510/08, הוגש על ידי המדינה על החלטת בית המשפט לשחרר את הנאשם לצורת מעצר חלופית. המדינה טענה כי החלטת בית משפט קמא לשחרר את הנאשם אינה ראויה, שכן צורת המעצר החלופית אינה מפחיתה את מסוכנותו של הנאשם, ועל כן יש להחזיקו במעצר עד תום ההליכים. הערעור השני, ע"א 1542/08, הוגש על ידי הנתבע, אשר טען כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי קיימות ראיות מספיקות לביסוס הטענות נגדו. הנאשם הואשם באיומים על שוטר ובהחזקת סם מסוכן לשימוש עצמי. האיומים כוונו כלפי שוטר שהנאשם סבר כי הוא מטריד אותו. הראיות שהוצגו כללו את זיהוי קולו החיובי של הנאשם על ידי השוטר המאוים, את האיום מטלפון נגיש לנאשם ואת דבריו של הנאשם עצמו למודיע בעת מעצרו. בית משפט קמא מצא כי קיימת עילה למעצר אך שחרר את הנאשם למעצר בית מצומצם. השופט יצחק כהן קיבל את ערעור המדינה וקבע כי צורת המעצר החלופית לא הפחיתה במידה מספקת את המסוכנות הנשקפת מהנאשם ולא מנעה ממנו לבצע איומים נוספים או לממש את איומיו. כהן הורה על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, תוך ציון חומרת הנסיבות. כהן דחה גם את ערעורו של הנאשם, ואישר את קביעתו של בית משפט קמא בדבר ראיות מספיקות לכאורה. זאת ועוד, מתח כהן ביקורת על החלטת בית משפט קמא שלא לעכב את שחרורו של הנאשם, במיוחד נוכח חוסר יעילותה של החלופה, והורה על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, למרות שכבר שוחרר. החלטה זו, מיום 27.2.08, ממחישה את נחישותו של בית המשפט לשים בראש סדר העדיפויות את שלום הציבור ואת עשיית הצדק, תוך הדגשת חשיבות הביקורת בערעור במקרים של מעצר.