בג"צ 366/03

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור משפטי על החלטת ממשלה מס' 2331, שעניינה ביטול הטבות מסוימות בישראל. העותרים טענו להשבת הטבות כגון הנחות בארנונה ופטורים מאגרות טלוויזיה והוזלות בתעריפי הנסיעה באוטובוסים. בית המשפט בחן את ההשלכות של ביטולים אלה, תוך הכרה באתגרים העומדים בפני התלויים בהבטחת הכנסה, במיוחד בכל הנוגע לכבוד ולהשתתפות חברתית בסיסית. בית המשפט אמנם הכיר בחשיבותן של תחבורה ציבורית ותקשורת ברת השגה בשמירה על חיים בכבוד, אך בסופו של דבר קבע כי המדינה אינה מחויבת על פי חוק להעניק סבסוד לשירותים אלה. בפסק הדין הודגש כי למרות המצוקה החברתית-כלכלית, תיקוני החקיקה, לרבות הפחתת קצבאות הבטחת הכנסה, לא הוכיחו די הצורך פגיעה בזכות החוקתית לכבוד. הועלו חששות לגבי הליך החקיקה של חוק ההסדרים, אך בית המשפט לא מצא כל פגיעה בתוקפו של התיקון. בקשתו של יחיד, מר אהוד לבנה, להצטרף כעותר נדחתה בנימוק שהשינויים אינם חלים על בני 55 ומעלה, קבוצת גילו. בית המשפט דחה את העתירות מחוסר ראיות מספיקות, והדגיש כי יש צורך בטענות ספציפיות ומבוססות יותר כדי להוכיח פגיעה בכבוד. דעות חלוקות וחלוקות שיקפו את ההשלכות הרחבות יותר על כבוד האדם, הדגישו את נחיצות הכבוד בהשתתפות חברתית ובתמיכה בצרכים אנושיים בסיסיים, אך גם כיבדו את גבולות ההתערבות השיפוטית בענייני חקיקה. בית המשפט דחק בממשלה להעריך מחדש את השפעתן של החלטות אלה, במיוחד בכל הנוגע לתנאים החברתיים-כלכליים ולהבטחת כבודם של האנשים הנפגעים. בסופו של דבר הוחלט לדחות את העתירות ללא צו הוצאות, ופסק הדין נותר פתוח לבחינה מחודשת של סוגיות דומות אם יוצגו עתירות עתידיות מבוססות.