ת"א 27094-09-09

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבע, שהיה עורך דינה של התובעת, לא פעל בזהירות ובמיומנות סבירה בשני היבטים עיקריים. ראשית, הוא נמנע מלהזהיר את התובעת כי מעורבותה בהכנת צוואת אמה עלולה להביא לביטולה, על אף שהיה מודע למעורבותה הגוברת ולהשלכות האפשריות. שנית, הנתבע המשיך לייצג את התובע בהליך ההתנגדות, למרות שידע כי הוא צפוי להיקרא כעד, דבר המנוגד לכללי האתיקה המקצועית. עוד קבע בית המשפט כי רשלנות הנתבע גרמה לתובע נזק. עם זאת, נמצא כי התובעת תרמה לנזקיה גם בהתנהגותה הרשלנית, לרבות מתן עדות שקר במהלך הליך ההתנגדות. בית המשפט ייחס לתובע 30% אשמה, והגיע למסקנה כי הנתבע חייב בתשלום פיצויים בסך 480,900 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין. סכום זה ייצג את שווי הפסדה של התובעת עקב ביטול הצוואה, בניכוי חלק שהתקבל בפסק דין קודם וניכוי בגין אשמתה התורמת. בית המשפט דחה את טענת הנתבע כי התביעה התיישנה, וקבע כי היא הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות הרלוונטית.