הפ"ב 61192-01-16

תקציר

לחברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (נתי) ולשפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ (שפיר) כ-200 תביעות הדדיות בנוגע לפרויקט סלילת כבישים. הטענות הוגשו לבורר, שנתן עד כה שבעה פסקי דין. בקשותיו של נתי מבקשות לבטל שלוש מהן – מס' 4, 5 ו-6 – אשר הורו לנתי לשלם לשפיר תמורה נוספת עבור עבודות נוספות שביצע שפיר. העבודות הנוספות כוללות שינויים עקב כשלים תכנוניים של נתי, הגבהת הכביש, נטיעת עצים נוספים, בניית ניקוז מחורץ במקום מערכת ניקוז קונבנציונלית והארכת קיר אקוסטי. בבקשות נטען עילות הביטול לפי חוק הבוררות, לרבות התעלמות מטענים, חוסר הנמקה וחריגה מסמכות. הקביעה העיקרית הראשונה, המשותפת לכל שלושת הפרסים, נוגעת לפרשנות ההסכם בין הצדדים לגבי עבודות נוספות הנובעות מכשלים, פגמים ואי התאמות בתכנונו של נתי. הבורר קבע כי חיוב שפיר לממן עבודה נוספת כאמור אינו סביר ואינו עולה בקנה אחד עם ההיגיון המסחרי. נתי טען כי הבורר התעלם מסעיפים רלוונטיים בהסכם, אך הבורר ניתח היטב את הסעיפים הרלוונטיים ופירש אותם אחרת. בית המשפט קבע כי פרשנותו של הבורר סבירה ודחה את טענות הערעור של נתי כחסרות שחר. הקביעה העיקרית השנייה מתייחסת לשיטת התמחור של העבודה הנוספת. הבורר תמחר את העבודות לפי מחירון דקל מינוס 20%, ולא לפי מחירון מע"מ מינוס 20% כפי שטען נתי. בית המשפט קבע כי הבורר פעל במסגרת סמכותו וכי פסיקתו סבירה שכן שפיר ביססה את טענותיה על מחירון דקל. באשר לקביעות הספציפיות, אישר בית המשפט את פסק הבורר בעניין תוספת חומר המילוי, נטיעת עצים, ניקוז חרוץ והארכת הקיר האקוסטי. בית המשפט הדגיש כי הבורר אינו נדרש להתייחס לכל טענות המועלות על ידי הצדדים, במיוחד כאשר הן אינן מרכזיות בסכסוך, ועליו להתמקד בטענות העיקריות. לפיכך נדחו הבקשות לביטול שלושת פסקי הבוררות, ונתי חויב לשלם לשפיר הוצאות פרוצדורליות בסך 250 אלף שקל.