ת"א 62396-01-20

תקציר

פסק הדין דן בתביעת המבוטחת נגד המבטחת בגין נזקי הצפה במפעלה, שהובילו לאובדן גמור. המבוטח סגר את המפעל לפני האירוע בשל קשיים כלכליים ומינה מנהל מיוחד לחיסול הנכסים. הדיון נסוב סביב היקף הנזק שנגרם כתוצאה מההצפה, נטל ההוכחה והתנהלות המבטח בטיפול בתביעה. בית המשפט מקבל בחלקו את תביעת המבוטחת, וקובע כי הוכיחו נזקים בסך 422,168 ₪. סכום זה כולל נזק למכונות וציוד, חומרי אריזה ומבנה המבנה. עם זאת, בית המשפט דוחה תביעות נזיקין אחרות שלא הוכחו. מסכום זה יש להפחית השתתפות עצמית בסך 272,525 ₪, כך שהמבטחת תחויב ב-149,643 ₪. כמו כן נפסקו למבטחת הוצאות, לרבות הוצאות משפט בסך 200,000 ₪ והוצאות משפט בסך 50,000 ₪. פסק הדין מדגיש את הימנעותו של המבוטח מלהביא ראיות מספיקות, ובפרט את היעדר הצילומים המתעדים את היקף השיטפון והנזק, ואת התנהלותו של המנהל המיוחד במכירת המכונות מבלי לאפשר למבטח לבדוק אותן. בנוסף, התנהלות המבטח, אף שנמתחה עליה ביקורת על כך שלא פעלה באופן סביר ומהיר מספיק, אינה נחשבת לשיהוי משמעותי, ובקשת המבוטח לתשלום מקדמה אינה נתפסת כמועילה לשיקום העסק. בסיכומו של דבר, בית המשפט מגיע למסקנה כי המבוטחת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בגין מרבית הנזקים הנתבעים.