בש"פ 5378/24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בבש"פ 5378/24** **רקע עובדתי והליכים קודמים:** ההחלטה עוסקת בערר על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו של העורר, מלאכי ורסולקר. העורר, יחד עם שלושה נוספים, הואשם במקור בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייבוא סם מסוכן והפרעה לשוטר. לאחר הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר, בית המשפט הורה על מעצרו עד תום ההליכים. מעצרו הוארך מספר פעמים, כאשר בשלב מסוים נקבע כי "טרם הגיע השלב שבו ניתן לסבור שנקודת האיזון נוטה לכיוון מעצר המשיב באיזוק אלקטרוני". בהמשך, נקבע כי "נקודת האיזון החלה לנוע לעבר זכותם של המשיבים לחירות, ויש מקום לבחון, בעתיד הנראה לעין, את אפשרות שחרורם לחלופת מעצר". בעקבות זאת, שירות המבחן התבקש לערוך תסקיר. ביום 21.12.2023, הוחלט כי המשך מעצרו של העורר יהיה בפיקוח אלקטרוני, בפיקוח מפקחים ותחת תנאים מגבילים נוספים. ביום 20.05.2024, הורשעו הנאשמים על בסיס הודאתם בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון 'פתוח'. העורר הורשע בעבירה של סיוע לייבוא סם מסוכן. מועד לטיעונים לעונש נקבע ליום 03.12.2024. **הבקשה לעיון חוזר והחלטת בית המשפט המחוזי:** ביום 29.05.2024, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, בה עתר להסרת הפיקוח האלקטרוני ולהתרת יציאתו לעבודה בבית עסק המייבא עובדים זרים לענף הבניין. נטען כי עבירותיו בכתב האישום המתוקן פחות חמורות מאלה שיוחסו לו במקור, וכי נאשמים נוספים שוחררו לעבודה. תסקיר שירות המבחן לא המליץ על קבלת הבקשה, תוך ציון קשיים בפיקוח הדוק על העורר במסגרת המוצעת, סכנות הטמונות במסגרת התעסוקתית בשל קשרים לגורמי חוץ (קשרים שהיוו רקע להרשעתו הקודמת), והומלץ על הצגת מסגרת תעסוקתית מוגדרת וברורה. בית המשפט המחוזי, בדיון מיום 24.06.2024, דחה את הבקשה לעיון חוזר. בית המשפט הדגיש את עברו הפלילי של העורר המאופיין "בדפוסים של הסתרה", ואת העובדה שהרקע להרשעתו האחרונה היה קשרים עם גורמים בהודו, מה שמעמיד אותו בסיכון ביצירת קשרי חוץ. לפיכך, נקבע כי אין צורך לבחון את המעסיקים המוצעים, והומלץ לעורר למצוא מקום עבודה אחר שאינו יעמיד אותו בסיכון. בית המשפט ציין כי ניתן להגיש בקשה ליציאה לראיונות עבודה. **הערר לבית המשפט העליון:** העורר הגיש ערר לבית המשפט העליון, בו שב על טענותיו כי בית המשפט המחוזי שגה בהסתמכותו על תסקיר שירות המבחן בלבד, ובאי-חקירתו את המעסיקים המוצעים. **דיון והכרעה בבית המשפט העליון:** בית המשפט העליון (כבוד השופט ח' כבוב) דחה את הערר. **עקרונות משפטיים מרכזיים שהועלו בהחלטה:** 1. **סעיף 52(א) לחוק המעצרים - עילות לעיון חוזר:** סעיף זה קובע כי עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר. 2. **שינוי נסיבות לצורך עיון חוזר:** ההלכה הפסוקה קבעה כי לצורך הצדקת עיון חוזר, יש להצביע על "מידע אשר יכול היה להניא את השופט מלתת את החלטתו המקורית, לו היה מודע למידע בשעת נתינתה". 3. **השפעת הרשעה על בקשה לעיון חוזר:** בית המשפט העליון הדגיש כי הרשעתו של העורר, גם אם בעבירה קלה יותר מזו שיוחסה לו במקור, פועלת לחובתו בבחינת בקשה לעיון חוזר. זאת, בשים לב לכך שלאחר הרשעה, חזקת החפות אינה עומדת עוד למבקש. 4. **איזון בין זכות לחירות לבין שמירת ביטחון הציבור:** ההחלטה מבהירה כי על אף שהחלו בתי המשפט ללכת "כברת דרך" לקראת העורר, לא ניתן להתעלם מהמסוכנות הנשקפת ממנו, ובפרט כאשר היא קשורה לדפוסים חוזרים של יצירת קשרים עם גורמי חוץ. 5. **שיקול דעת בית המשפט בחקירת עדים:** בית המשפט העליון אישר את שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי שלא לחקור את המעסיקים המוצעים, בהינתן המלצת שירות המבחן והרקע של העורר. **חידושים ודגשים בהחלטה:** * **הבחנה בין עבירות מקוריות לעבירות הורשעתיות:** ההחלטה מבהירה באופן מפורש כי גם אם כתב האישום המתוקן מוביל להרשעה בעבירה פחותה בחומרתה, אין בכך בהכרח כדי לשנות את מאזן האינטרסים לכף זכותו של הנאשם, במיוחד כאשר קיים רקע של דפוסים חוזרים או מסוכנות. * **התייחסות ספציפית למסגרת תעסוקתית:** ההחלטה מדגישה כי קריטריונים לבחינת בקשות לשחרור לעבודה צריכים להתחשב לא רק בהיקף העבודה, אלא גם בסוגה, בפיקוח האפשרי עליה, ובקשרים שהיא כרוכה בהם, במיוחד כאשר אלו קשורים לעברו הפלילי של הנאשם. * **הבהרה כי "קלות" בהחלטות אינה אינסופית:** בית המשפט מבהיר כי על אף הנטייה להקל עם נאשמים בשלבים מסוימים, הקלה זו אינה יכולה לבוא על חשבון מענה למסוכנות הנשקפת מהם. **סיכום:** בית המשפט העליון דחה את הערר, בקובעו כי העורר לא ביסס שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש. ההחלטה משקפת את האיזון המורכב בין זכויות הנאשם לחירות לבין הצורך בשמירה על ביטחון הציבור, ומדגישה את החשיבות של בחינה פרטנית של כל מקרה, תוך התחשבות בעברו הפלילי, בהרשעותיו ובמסוכנות הנשקפת ממנו. בית המשפט אישר את שיקול הדעת של בית המשפט המחוזי, הן בדחיית הבקשה לעיון חוזר, הן בהסתמכותו על תסקיר שירות המבחן, והן בהחלטתו שלא לחקור את המעסיקים המוצעים.