ת"א 49968-03-15

תקציר

התובעת הגישה תביעה נגד רופא השיניים הנתבע, בטענה לעבודת שיניים לקויה שגרמה לה לסיבוכים וכאבים נוספים. בית המשפט בחן מספר סוגיות: ראשית, מצא כי הנתבעת אכן הציעה לתובעת טיפולים אלטרנטיביים, ועל כן דחה את תביעתה בעניין זה. שנית, בית המשפט מצא את הנתבעת רשלנית בביצוע הטיפולים, ובפרט טיפולי השורש והתקנת כתרים/גשרים. המומחה שמונה על ידי בית המשפט העיד כי חלק מהגשרים נעקרו, והכתרים לא היו מתאימים, מה שגרם לדלקות חניכיים. בית המשפט קיבל את טענות המומחה והורה לנתבעת לפצות את התובעת בעלות התקנת שני גשרים קדמיים עליונים, עקירת שתי שיניים, התקנת שלושה שתלים והנחת כתרים חדשים. שלישית, בית המשפט בחן את סוגיית "העתקת" מצב סגירת שיניים קיים, וקיבל את חוות דעתו של המומחה כי הסגירה נעשתה באופן לא תקין, והורה על טיפולים משלימים על ידי מומחים. רביעית, בית המשפט בחן את רישומי הנתבעת ומצא כי אף שעמדו בתקני הרישום הנדרשים, חלק מהרשומות שוכתבו ולא כל הטיפולים תועדו. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את חוות דעתו של המומחה כי המסמכים זויפו, שכן התובע לא טען זאת במפורש, והנתבע הכחיש זאת. מאחר שהתובעת לא ביקשה במפורש פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, בית המשפט לא התייחס לסוגיה זו. חמישית, בית המשפט מצא את התובעת אשמה ב-10% ברשלנות תורמת, שכן החמיצה חלק מהטיפולים ולא ביצעה את הטיפולים ההיגייניים הנדרשים. שישית, בית המשפט קבע את סכומי הפיצוי: 76,095 ₪ עבור טיפולים בעבר ובהווה, 50,000 ₪ עבור כאב וסבל, ו-1,000 ₪ עבור סיוע לצד שלישי בהפסדי נסיעה. לבסוף חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 127,095 ₪, בצירוף 20% שכר טרחת עורך דין והוצאות.