ת"צ 18499-04-21

תקציר

המבקש רכש עבורו ועבור משפחתו טיסות הלוך-חזור לדובאי באמצעות סוכנות הנסיעות המשיבה. לפני הטיסה המתוכננת קיבל המבקש הודעה המודיעה לו כי הזמנתו בוטלה על ידי חברת התעופה. המשיבה התחייבה לטפל בהחזר כספי בהתאם למדיניות חברת התעופה, אולם סכום ההחזר שקיבל המבקש עמד על כ-50$ לנוסע, אשר לטענת המשיב מהווה דמי טיפול. המבקש הגיש תביעה ייצוגית נגד המשיב, בטענה כי המשיב לא היה רשאי לגבות אגרה זו בנסיבות העניין. המשיבה הסתמכה על סעיף חוזי ותיקון זמני לחוק שירותי תעופה, המתיר דמי טיפול בהסכמת הלקוח. בית המשפט בחן את סעיפי החוזה ומצא כי הם נוגעים בעיקר לביטולים שיזם הלקוח ולא חלים כאשר חברת התעופה ביטלה את הטיסה. השופט פירש את החוזה מנקודת מבטו של לקוח סביר, תוך מתן מעמד מרכזי לתכליתו האובייקטיבית של החוזה האחיד. השופט הגיע למסקנה כי פרשנותו של המשיב לחוזה אינה סבירה ואינה הגיונית מבחינה כלכלית. זאת ועוד, נדחתה טענת המשיבים כי הם פעלו על פי דין, שכן מטרת התיקון הרלוונטי הייתה להבטיח ללקוחות החזר כספי בגין טיסות שלא לקחו, והמשיבה לא תיקנה את החוזה בהתאם. בית המשפט אישר את התביעה הייצוגית, וקבע כי טענת המבקש מעוררת שאלות משותפות של עובדה או משפט, וקיימת אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה. השופט גם מצא יסוד סביר להאמין כי האינטרסים של הקבוצה יוצגו בצורה הוגנת ויעילה. עילות התביעה שאושרו היו הפרת חוזה, פעולה בחוסר תום לב ועשיית עושר ולא במשפט. חברי התובענה הייצוגית הוגדרו כלקוחות שטיסתם בוטלה על ידי המפעיל וחויבו בדמי טיפול. המשיב חויב לשאת בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך דין.