עע"מ 3252/02

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על הקמת חממות בשטח המועצה האזורית משגב. המשיב, חקלאי ממושב עצמון, ביקש להקים מתחם חממות בשטח של 8,568 דונם. הבקשה נדחתה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה משגב, וההחלטה אושרה על ידי ועדת הערר במחוז צפון. לאחר מכן הועבר העניין לבית המשפט, שביטל את החלטות הוועדות והורה על בחינה מחודשת של הבקשה. בעקבות זאת דחתה הוועדה המקומית שוב את הבקשה, מה שהוביל את המשיב לערער פעם נוספת, הפעם לבית המשפט העליון. הסוגיה המרכזית הייתה פרשנות המונח "מטרד נופי" בחוקי התכנון הרלוונטיים, המקנה לוועדות שיקול דעת לסרב לבקשות העלולות לגרום למטרד כזה. בית המשפט העליון קבע כי "מטרד נופי" מתייחס לרמה גבוהה של פגיעה בנוף הייחודי של אזור, הגורמת לשיבוש חזותי חמור. בית המשפט הגדיר זאת כעניין להכרעת אנשי מקצוע מנוסים, והתווה קריטריונים כלליים להערכתו. היא מצאה כי החלטת ועדות התכנון לדחות את הבקשה בנימוקים אלה הייתה סבירה ומוצדקת. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא צורך להתעמק בפרשנותן של תכניות מתאר שונות החלות על הקרקע, שכן סוגיית המטרד הנופי ייתרה את הצורך בכך. כמו כן, היא דחתה את הטענות לאפליה בהליך התכנוני וקיבלה את העררים, תוך שהיא מחזירה את החלטות הוועדה המקומית וועדות הערר. פסק הדין מתח ביקורת על היבטים מסוימים של הליך התכנון, אך לא ראה בהם סיבה מספקת לבטל את החלטת הוועדות. לפיכך, אישר בית המשפט את סירוב הוועדות לתת את היתר הבנייה, והסכים כי הבנייה המוצעת תגרום למטרד נופי.