תפ"ק 23299-10-19

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין בת"פ 23299-10-19 מדינת ישראל נ' מזרחי** **מבוא** גזר דין זה, שניתן בבית משפט השלום בירושלים על ידי כבוד השופט ארנון איתן, עוסק בעניינו של הנאשם, אופיר מזרחי, אשר הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טעון בעבירות של תקיפה סתם (בת זוג), תקיפה סתם, הפרת צו בית משפט ועבירת איומים. גזר הדין מתייחס לשני כתבי אישום שהוגשו נגד הנאשם, המתארים אירועי אלימות ותקיפה שבוצעו כלפי אשתו וכלפי שכן, תוך הפרת צו בית משפט שאסר עליו להתקרב לאשתו. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים בפסיקה** 1. **עקרון ההלימה וקביעת מתחם עונש:** * בית המשפט פותח בקביעת מתחם העונש ההולם על פי עקרון ההלימה, בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין. עיקרון זה מחייב התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה, בנסיבות ביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנוהגת. * השופט איתן קובע כי יש לראות בכל אישום כאירוע נפרד, ולכן קובע מתחם עונש נפרד לכל אחד מהם. הדבר מהווה יישום של עקרון ההלימה, המבטיח שהעונש יהיה פרופורציונלי לחומרת המעשים. 2. **חומרתן של עבירות אלימות במשפחה:** * גזר הדין מדגיש באופן מפורש את חומרתן הרבה של עבירות אלימות במשפחה, תוך הפניה לפסיקה ענפה של בית המשפט העליון (ע"פ 6758/07, רע"פ 7513/12, ע"פ 792/10). * בית המשפט קובע כי עבירות אלו פוגעות בערך יסודי של ביטחון אישי ושלמות הגוף, ובפרט בזכותן של נשים לחוש מוגנות בביתן. * הפסיקה אליה מפנה בית המשפט מדגישה כי יש צורך בהגנה יתרה על קורבנות אלימות במשפחה, לעיתים קרובות חסרי ישע, ועל כן נדרשת החמרה בענישה. * הדגש על "בית-מבצרן" של נשים מדגיש את הפגיעה בפרטיות ובביטחון הבסיסי ביותר. 3. **השפעת אלכוהול כנסיבה מחמירה:** * השופט איתן מציין כי מעשי האלימות כלפי המתלוננת בוצעו בהיות הנאשם שיכור. הדבר אינו מנוצל כסנגוריה, אלא כנסיבה מחמירה, שכן הוא מעיד על אובדן שליטה והגברת הסיכון לביצוע עבירות חמורות. * ההפניה לפסיקה (ע"פ 11917/04) בה הוחמרה הענישה עקב שימוש באלכוהול מחזקת את האמור. 4. **הפרת צו בית משפט כנסיבה מחמירה:** * האישום השני, בו הנאשם הפר צו בית משפט שאסר עליו להתקרב לאשתו, מהווה נסיבה מחמירה. בית המשפט מציין כי בכך "הפר הנאשם את האמון שניתן לו על ידי בית המשפט". * הפרת צו בית משפט, במיוחד צו המיועד להגן על קורבן אלימות, פוגעת באכיפת החוק ובסדר החברתי, ומחייבת התייחסות עונשית מחמירה. 5. **חשיבות הטיפול והשיקום מול הכחשה:** * גזר הדין מציג התמודדות מורכבת עם מצבו של הנאשם, לרבות התמכרותו לאלכוהול וההליכים הטיפוליים שניסה לעבור. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מדגיש כי הכחשת ההתמכרות, אי-נטילת אחריות ממשית, והתנגדות להשתלב בטיפול, פוגעות משמעותית בשיקולים לקולה. הפסיקה (רע"פ 8610/14) אליה מפנה בית המשפט מדגישה כי אי-נטילת אחריות מהווה אינדיקציה להיעדר אופק שיקומי. * התסקירים של שירות המבחן מציגים תמונה עגומה של חוסר מוטיבציה מצד הנאשם, דחייתו לטיפול, והאשמת המתלוננת במצבו. עמדות אלו נתפסות כבעלות סיכון גבוה, כפי שמציין בית המשפט. 6. **התחשבות במעצר בפיקוח אלקטרוני:** * בית המשפט מכיר בכך שתקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני, למשך 7 חודשים, מהווה פגיעה משמעותית בחירותו של הנאשם, וזאת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון (ע"פ 7768/15). * התחשבות זו באה לידי ביטוי במסגרת קביעת העונש הסופי, כשיקול לקולה. 7. **התחשבות בבקשת המתלוננת:** * בית המשפט מציין את עדותה של המתלוננת, אשר הכחישה את מסוכנותו של הנאשם וביקשה לשחררו. * עם זאת, בית המשפט מתייחס לעמדה זו בזהירות וב"הסתייגות", נוכח התסקירים של שירות המבחן המצביעים על סיכון גבוה. הדבר מעיד על כך שהתחשבות בעמדת הקורבן אינה אוטומטית, ובפרט כאשר היא עומדת בסתירה להערכות מקצועיות. 8. **החמרה בענישה לעומת ענישה מידתית:** * המאשימה ביקשה 18 חודשי מאסר, בהתבסס על מסוכנותו הרבה של הנאשם וכישלון הליך שיקומי. * ההגנה ביקשה להסתפק בימי מעצרו של הנאשם, תוך הדגשת פגיעתה של המתלוננת, היעדר נזק ממשי, ומשפחתו הנורמטיבית. * בית המשפט קובע מתחם עונש הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר. * בסופו של דבר, מוטל על הנאשם עונש של 12 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי המעצר), בתוספת עונשי מאסר על תנאי. הדבר משקף איזון בין חומרת העבירות, הצורך בהרתעה ושיקום, לבין התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם ותקופת מעצרו. **חידושים או דגשים בפסיקה זו:** * **הדגש על התנגדות הנאשם לטיפול:** גזר דין זה מדגיש באופן ברור כי אי-שיתוף פעולה עם הטיפול, הכחשה והאשמת הקורבן, מהווים חסם משמעותי לקבלת הקלות בעונש, וכי יש לתת משקל רב להערכות שירות המבחן במקרים כאלו. * **הבחנה בין סוגי האישומים:** ההחלטה לקבוע מתחם עונש נפרד לכל אישום, בהתאם לעקרון ההלימה, מהווה יישום קפדני של הכללים המשפטיים. * **התחשבות בפיקוח אלקטרוני כסוג של מעצר:** אימוץ עמדת בית המשפט העליון בנוגע להתחשבות בתקופות מעצר בפיקוח אלקטרוני כשיקול לקולה. * **משקל מוגבל לעמדת הקורבן אל מול הערכות מקצועיות:** אף על פי שהמתלוננת ביקשה להתחשב בנאשם, בית המשפט העדיף להסתמך על הערכות שירות המבחן, המצביעות על סיכון גבוה. **סיכום** גזר הדין בת"פ 23299-10-19 משקף את העקרונות המשפטיים המקובלים בדין הפלילי, בדגש על עבירות אלימות במשפחה. הוא מדגיש את חומרת העבירות, את הצורך בהגנה על קורבנות, ואת החשיבות של נטילת אחריות ושת"פ עם הטיפול. ההתחשבות במעצר, הן המעצר הממשי והן הפיקוח האלקטרוני, לצד דחיית בקשות הנאשם לאור התנגדותו לטיפול, מובילה לקביעת עונש מאסר בפועל, המאזן בין הצורך בענישה להרתעה ובין שיקולים אישיים.