עע"מ 10065/08

תקציר

פסק הדין מתייחס למכרז לפרויקט שפרסם משרד הביטחון. העותר, עתיר, טען כי הליך המכרז וזכייתו בחוזה בעקבותיו נוהלו באופן לא תקין וביקש פיצויי קיום. הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה את טענותיה של עתיר. שופטי הערעור מסכימים עם ממצאיו של בית המשפט המחוזי ומגיעים למסקנה כי טענותיו של עתיר מבקשות לשנות את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, שאין זה מתפקידה של ערכאת ערעור. השופטים מציינים כי עתיר לא עמדה בדרישות המכרז וכי טענותיה בנוגע לשלב הזכייה במכרז אינן נתמכות. זאת ועוד, עתיר לא הצליחה להוכיח כי הייתה זוכה במכרז או כי יכלה לבצע את הפרויקט לאחר אוגוסט 1999 בשל שינויים בנסיבותיו. שיקול הדעת הרחב המוקנה לעורך המכרז בבואו להחליט על העברת חוזה פועל אף הוא נגד טענותיה של עתיר. השופטים מדגישים כי לטענותיה של עתיר בנוגע להתנהלות המדינה בהתקשרות עם חברה אחרת, VAISALA, שלא הייתה צד למכרז, אין כל בסיס, מה גם ש-VAISALA רכשה מניות של הזוכה המקורית, AIR, וחתמה על הסכם חדש. מאחר שטענותיה של עתיר חסרות שחר, קובעת השופטת כי אין מקום לפיצויי הסתמכות. עם זאת, בהינתן הצדקה מסוימת לטענותיו של עתיר ולהתנהלות המדינה, השופט מוצא לנכון להפחית את ההוצאות שהטיל בית המשפט המחוזי ולהורות על החזר כל תשלום יתר. לפיכך הערעור נדחה, תוך שינויים בהוצאות ובהחזר הפוטנציאלי. האפשרות לפרסם את פסק הדין מותירה לשיקול דעתם של הצדדים, בהתחשב בפרטים חסויים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. החלטתו של השופט ח' מלצר נתמכת על ידי חבריו, השופטת א' חיות והשופטת י' עמית.