דב"ע נד/267 - 0

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית הדין האזורי שדחה את תביעת המערערת לדמי לידה מהמוסד. המערערת ילדה בחודש פברואר 1992 אך נשללו ממנה דמי הלידה משום שלא עמדה בדרישות. נימוקי הסירוב התבססו על אי תשלום דמי ההתחייבות של המערערת, דמי ביטוח לאומי כעובדת עצמאית ואיחור בתשלום דמי ביטוח לאומי. המערערת טענה כי שילמה את המקדמות המבוקשות לביטוח לאומי וכי אי תשלום הפרשות מסוימות אינו פוסל אותה. עם זאת, בית הדין האזורי הסכים עם עמדת המוסד כי המערערת לא עמדה בדרישות בשל פיגור בתשלומים והיעדר תקופת אכשרה. השאלה המרכזית היא האם יש לזקוף את תשלומי פרמיית הביטוח של המערערת כנגד חובות קודמים, דבר שיצר את אי זכאותה. בית המשפט מגיע למסקנה כי סעיף 172(1) לחוק הביטוח הלאומי תומך בטענת המוסד כי יש לזקוף תשלומים כנגד חובות קיימים, לרבות חובות שנוצרו לאחר התשלום. כתוצאה מכך, המקדמות ששילמה המערערת שימשו לסילוק חובותיה הקודמים, כלומר היא לא עמדה במספר ההפרשות הנדרש לפני היום הקובע. אשר על כן, הערעור נדחה, תוך קבלת החלטת בית הדין האזורי.