עע"מ 6101/13

תקציר

פסק הדין עוסק בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים בענייני מכרזים כמפורט בחוק חובת המכרזים. השאלה המרכזית היא האם הסוכנות היהודית כפופה לדרישות מכרז אלה כ"תאגיד שהוקם על פי דין", דבר שיחייב מכרזים פומביים לסחורות, עסקאות נדל"ן ושירותים. פסק הדין בוחן את מעמדה המשפטי וההיסטורי של הסוכנות היהודית, ומתחקה אחר מקורותיה בסעיף 4 של כתב המנדט של חבר הלאומים, שרק הכיר בה כמוסד ציבורי אך לא קבע אותה בחוק. הסוכנות היהודית נחשבה לארגון עצמאי וולונטרי הרבה לפני קום המדינה, ותפקידיה, לאחר העצמאות, תאמו יותר את האינטרס הציבורי, בעיקר בתחומים כמו עלייה וחינוך ציוני. למרות תפקידיה הציבוריים, נקבע כי הסוכנות אינה "תאגיד שהוקם על פי חוק", בעיקר משום שלא נוסדה על פי חוק אלא נבעה מהתפתחויות היסטוריות ומהסכמים עם הממשלה. בית המשפט בחן את המושג "ישויות דואליות", שהן גופים בעלי מאפיינים הן של המשפט הפרטי והן של אחריות ציבורית. הסוכנות היהודית, למרות היותה גוף פרטי בהגדרה, ממלאת תפקידים ציבוריים בולטים ולכן כפופה לעקרונות מסוימים של המשפט הציבורי כגון הגינות, שוויון ושקיפות. עם זאת, הסוכנות אינה מחויבת באופן מוחלט לחובת המכרזים הפומביים הקבועה בחוק חובת המכרזים. עם זאת, בשל תפקידיה הציבוריים המשמעותיים וההטבות שהיא מקבלת (כמו פטורים ממס), עליה לדבוק בעקרונות דומים כדי להבטיח שוויון וחלוקת משאבים יעילה. בית המשפט אמנם קבע כי הסוכנות אינה נופלת תחת סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים בכל הנוגע לחובות מכרזים, אך הדגיש את הצורך של הסוכנות ליישם עקרונות רלוונטיים של המשפט הציבורי בהתקשרויותיה. דרישת המקרה הספציפי למכרז תוכרע על ידי בית המשפט המחוזי. פסק הדין מסתיים בדחיית הערעור ובאישור פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר, בהוצאות שנפסקו לסוכנות היהודית.