בג"צ 5314/20

תקציר

בפסק הדין הנדון התייחס בית המשפט לעתירה שערערה על חוקיותן של תקנות שעת חירום שהתקינה הממשלה בשלביה הראשונים של מגפת הקורונה. תקנות אלה, שכללו קנסות על הפרות, נבחנו בחשד להפרה אפשרית של עקרונות החוקיות בשל חקיקתן המהירה ללא אישור הכנסת. בית המשפט בחן את סמכותה של הממשלה לפי סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה, המתיר תקנות שעת חירום בשעת חירום. היא הדגישה כי למרות שתקנות אלה יכולות לגבור על חוקים רגילים, עליהן להיות נחוצות ומידתיות. בית המשפט הגיע למסקנה כי פעולות הממשלה היו חוקיות ומוצדקות בהתחשב בדחיפות ובנסיבות הפוליטיות, לרבות ממשלת מעבר וכנסת שלא הושבעה. למרות העדפת תהליכי חקיקה רגילים, סביבת המגפה הבלתי צפויה הצדיקה את גישת החירום. התקנות נותרו בתוקף, שכן כהונתן הוארכה על ידי הכנסת לפני פקיעת תוקפן. בית המשפט דחה את העתירה מאחר שהטענות בדבר אכיפה ובהירות משפטית אינן מצדיקות את ביטול ההליכים לפי תקנות אלה. בית המשפט אישר את תוקפן של תקנות אלה ודחה טענות לאכיפה בררנית, תוך שהוא שב והדגיש את זמינותם של סעדים פרטניים. הוצאות הוטלו על העותרים.