בש"א 21790/05

תקציר

הפרשה סובבת סביב שני תצלומים, "שקמים" ו"כנרת/אגם טבריה", שנשלחו מישראל לארה"ב לתערוכה בשנת 1982. ממשלת ארה"ב הנפיקה תעודת שיפוי כדי להבטיח את פיצוי הבעלים אם התמונות אבדו או ניזוקו. הם אכן אבדו, וממשלת ארה"ב שילמה לבעלים בהתאם. בתעודה צוין גם כי ממשלת ארה"ב תהיה הבעלים של התמונות אם יימצאו. המשיבה מס' 1, גב' כנען, רכשה את התמונות ומאוחר יותר נודע לה על זהותן האמיתית וערכן. היא פנתה לקרן הלאומית לאמנויות של ארה"ב כדי לברר לגבי מכירת התמונות ונמסר לה שהן יימכרו במכירה פומבית. עם זאת, גב' כנען מכרה את אחת התמונות באופן פרטי למשיב מס' 2 (מוזיאון ישראל) תמורת סכום הפיצוי. בבקשה בפני בית המשפט טענה גב' כנען כי צריכה להיות לה הזכות לרכוש את התמונות במחיר הפיצוי וכי ממשלת ארה"ב הפרה את חובתה למכור אותן במכירה פומבית. היא גם תבעה דמי איתור. ממשלת ארה"ב, המבקשת במקרה זה, ביקשה לדחות את הבקשה בטענה לחסינות ריבונית. על בית המשפט לקבוע האם המעשים המדוברים הם שלטוניים או מסחריים באופיים, ומכאן האם ממשלת ארה"ב נהנית מחסינות. השופט קובע כי אופי ומהות פעולותיה של ממשלת ארה"ב - הנפקת תעודת שיפוי, תשלום פיצויים ומכירת התמונות - הן מסחריות ופרטיות באופיין. גם אם פעולות אלה נעשו מכוח חוקים ותקנות ממשלתיים ושירתו מטרה ציבורית, אין הן מהוות פעולות שלטוניות חסינות מפני התדיינות משפטית. סדרי החקיקה והמטרה הציבורית אינם שוללים את אופיין הפרטי של פעולות אלה. לפיכך, טענת הממשל האמריקאי לחסינות ריבונית נדחית, ובקשת הדחייה נדחית. גב' כנען מחויבת לשאת בהוצאות ובהוצאות המשפט של שני המשיבים. הדיון המקדמי נקבע ל-8 בינואר 2007.