ת"פ 8348-05-14

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעבירות מס, ובפרט לאי דיווח במועד, הנחשבת לעבירה בדרגה נמוכה יותר שפעמים רבות ניתן להחליפה בקנס. עם זאת, בית המשפט מכיר בכך שעבירות אלה משבשות את הליך גביית המס ופוגעות באינטרס הציבורי. חומרת המעשים מושפעת מגורמים שונים כגון משך הזמן, ההיקף, מספר העבירות והנזק שנגרם. במקרה זה גרמו שתי העבירות להפסד כספי משמעותי של 705,395 שקל לאוצר המדינה, הדוחות הוגשו באיחור ניכר והמסים לא שולמו עד היום. בית המשפט מכיר בקשיים הכלכליים של הנתבעים, אך מדגיש כי מצוקה כלכלית אינה מצדיקה אי ציות לחוקי המס. הענישה על עבירות אלה נעה בדרך כלל בין עבודות שירות למספר חודשי מאסר, ועל בית המשפט לשקול גם עונשים כספיים. לבית המשפט שיקול דעת לקבוע את העונש בטווחים אלה, בהתחשב בגורמים כמו חוסר יכולתו של הנאשם לשלם וחומרת העבירות. במקרה זה החליט בית המשפט על גישת אמצע הדרך, והטיל עליו ארבעה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 שקל והתחייבות משמעותית להימנע מעבירות מס נוספות. גזרי הדין של שני נאשמים פורטו תוך התחשבות בנסיבותיהם האישיות. השופטת גם הבהירה את ההשלכות של אי עמידה בתנאי השירות לקהילה. זאת ועוד, בקשת ההגנה לחריגה מהמתחם משיקולי שיקום כלכלי נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בכך. המונח "שיקום" פורש בצמצום, והשופט הפנה למקרה קודם (ע"א 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל) לצורך הדרכה. השופט הדגיש כי הרחבת מושג השיקום מעבר למשמעותו המשפטית צריכה להיעשות רק במקרים חריגים וכי קשיים כלכליים לבדם אינם מצדיקים חריגה ממתחם העונשין. בסופו של דבר נגזר דינם של הנאשמים, בהתחשב בהודאתם באשמה, בהשמטת העבירות, ברישומם הפלילי הנקי ובנסיבותיהם האישיות והכלכליות. השופט הדגיש את הצורך בענישה מקיפה והטיל עונשים בטווחים שפורטו. כמו כן הוזכרה זכות הערעור על פסק הדין, כאשר לנאשמים יש 45 יום לערער לבית המשפט המחוזי.