עב"ל 38781-12-22

תקציר

בית הדין החליט לדחות את הערעור ולקיים את פסק דינו של בית הדין האזורי בתביעת תאונת עבודה. המערער טען, כי יש לראות בתאונה שאירעה בעת פתיחת דלת רכבם בחניון המעסיק לפני תחילת העבודה, כתאונת עבודה לפי סעיף 80(1) לחוק. עם זאת, השופטים לא השתכנעו מפרשנותו של המערער לחוק. הם הסכימו עם הניתוח של בית הדין האזורי והגיעו למסקנה כי התאונה אינה נחשבת לתאונת עבודה. פסק הדין מבהיר את ההגדרה של תאונת עבודה וקובע כי היא אינה מכסה את כל המצבים בהם מעורבים כלי רכב. לדברי בית הדין, המונח "תאונת עבודה" חל על מצבים בהם העובד שולט בסביבתו ויש לו את היכולת להפחית סיכונים, למעשה להיות ברשותו של המרחב האישי שלהם, אשר נפסק בעת עזיבת המקום. החקיקה אינה מבחינה בין אמצעי תחבורה שונים או פעולת הכניסה לרכב, ובית המשפט סירב ליצור הבחנה שאינה קיימת בחוק. יתר על כן, השופטים הדגישו כי מטרת הנסיעה לעבודה אינה הקריטריון היחיד וכי גם מיקום האירוע הוא גורם מכריע. פסיקה קודמת תומכת בפרשנות זו, ובית המשפט לא ראה סיבה לסטות מהתקדים שנקבע. הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב.