ע"א 235/17

תקציר

הערעור מבקש לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ניכוי הוצאות משפט שהוצאו בהליך פלילי נגד עובד כהוצאה עסקית של החברה. בית המשפט מציין כי ההליך הפלילי נובע מפעילותו של העובד טרם הקמת החברה וקשור לחירותו האישית ולשמו הטוב. נפסק כי ההוצאות המשפטיות שהוצאו הן הוצאות פרטיות של העובד ולא הוצאות עסקיות של החברה. לפיכך, לא ניתן להכיר בהם כהוצאה מוכרת לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה. הכרה בהוצאות כאלה, לפי בית המשפט, תסתור את התיקון האחרון לפקודה ואת ההיגיון שעומד מאחוריו. זאת ועוד, בית המשפט מדגיש כי בחירת מבנה משפטי לפעילות עסקית מביאה יתרונות וחסרונות כאחד, והמערער אינו יכול לבחור את המבנה המתאים ביותר לאינטרסים שלו תוך התעלמות מהחסרונות. מטעמים אלה, יחד עם אחרים שצוינו לעיל, הערעור נדחה. המערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות משפט ואגרות בסך 20,000 ₪. השופט ד' מינץ והשופט נ' סולברג מסכימים עם ההחלטה.