ע"א 429/87

תקציר

פסק הדין מציע לדחות את ע"א 49/87 ולקבל את ערעורו של ע"א 429/87. החלטת השופט קמא לתת עדיפות לעסקה עם התובעים מתקבלת, והמערערים בע"א 49/87 נדרשים לפצות את התובעים בגין הוצאותיהם, בסך 5,000 ₪. בתוך כך, התובעים בע"א 429/87 נדרשים לשלם את הוצאות החברה, המוערכות בכ-3,000 ₪. פסק הדין מתייחס למחלוקת הנוגעת להעברות מניות בחברה ולתפקידה של הנהלת החברה באישור או דחייה של העברות אלה. המחלוקת המרכזית נסובה סביב שיקול הדעת של ההנהלה בטיפול בבקשה עוקבת להעברת מניות, לאחר אישור קודם. בית המשפט מכיר בסמכותה של ההנהלה להפעיל את שיקול דעתה בעניינים אלו, כמפורט בתקנון החברה. עם זאת, היעדרן של תקנות אלה מרישומי בית המשפט פוגע בהערכה מקיפה של פסק הדין. קריטית לפסק הדין היא זכותה של ההנהלה לבחון לגופה של בקשה ולקבל החלטה מושכלת, מה גם שהאישור המוקדם שניתן למערערים התבסס על נסיבות שונות. פסק הדין מדגיש כי היה מקום לתת לחברה הזדמנות להפעיל את שיקול דעתה ולשקול את הבקשה השנייה לגופה. עם התפתחותה החדשה של זכות התובעים, מחויבת כעת החברה לבחון את הבקשה מחדש. השופטת אלוני מדגישה את אי-שביעות רצונה של תוצאת המחלוקת, בהינתן שהיא אינה מספקת פתרון כולל. גם ניסיון ליישב את העניין מחוץ לכותלי בית המשפט נרשם, אך ללא הצלחה. פסק הדין מסתיים באישור תפקידה של ההנהלה באישורי העברת מניות ובצורך בהערכה מבוססת לגופו של כל בקשה. קביעה זו, סבור השופט אלוני, מתבקשת על סמך העובדות שהוצגו.