ת"צ 31367-06-17

תקציר

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיב, בטענה כי המשיבה סירבה לבצע תיקונים במכשירים ניידים, בנימוק שהתקלות לא נכללו באחריות. המשיבה הכחישה את הטענות וציינה כי היא מתקנת תקלות המכוסות במסגרת אחריות היצרן. לפני הדיון בבית המשפט ביקש המבקש למשוך את הבקשה. המשיבה הסכימה לעדכן את מדיניותה בנוגע לתיקון תקלות ומתן שירותי תיקון, באמצעות יידוע הלקוחות על תהליך התיקון ותיעוד הנוהל. בית המשפט קיבל את הבקשה למשוך את הבקשה, וקבע כי המטרה העיקרית של התביעה הושגה. עם זאת, בית המשפט נדרש להכריע האם יש לפצות את המבקש ועורך דינו על מאמציהם. החוק קובע כי כל הטבה הנובעת מהסתלקות חייבת להיות מאושרת על ידי בית המשפט. המבקש טען כי הבקשה תרמה תרומה משמעותית לבירור מדיניות המשיב וזכויות הלקוחות, ולפיכך ביקש שכר טרחה בסך 15,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪. המשיב התנגד לכל פיצוי, או לחילופין הציע שכר טרחה בסך 500 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪, בהתחשב בחוסר תום הלב של המבקש ובשלב מוקדם של ההליך. בית המשפט הכיר בדעות החלוקות בפסיקה בעניין משיכות פיצויים, אך נקט בגישה המעודדת הגשת תובענות ייצוגיות ראויות על ידי פסיקת פיצויים במקרים בהם ההליך הייצוגי מצליח. בית המשפט בחן האם קמה לתביעה עילת תביעה לכאורה ומה התועלת שהביאה הבקשה לחברי הקבוצה. בעוד שעילת התביעה הייתה מוטלת בספק, בית המשפט מצא כי ההליך הניב תועלת לחברי הקבוצה ולציבור, והצדיק שכר טרחה מתון. בית המשפט החליט לפסוק למבקש 1,500 ₪ ולעורך דינו 18,000 ₪ בתוספת מע"מ. המשיבה חויבה לשלם סכומים אלה בתוך 30 יום ואת יתרת שכר הטרחה עם מילוי התחייבויותיה. עוד קבע בית המשפט כי אין למצוא מבקש חלופי, ודי בבקשת ההסתלקות.