ת"א 3306-05-18

תקציר

המבקשים, המצויים בסכסוך ארוך שנים עם חברה אחרת בבורסת היהלומים, פנו שוב ושוב לבתי המשפט לקבלת סעד במקום למצות את ההליכים המשפטיים הפנימיים הקיימים בבורסה. פסק דין זה מתייחס באופן ספציפי לבקשת המבקשים לצו מניעה זמני להפסקת הליכי בוררות מתמשכים בין המבקשים לבין יתר החברים, בנימוק של היעדר ייצוג משפטי ותובעים בתשלום מטעמם. בית המשפט דוחה את הבקשה לצו מניעה זמני, ומדגיש כי התביעה העיקרית - המופנית כלפי הבורסה - שונה מתיק הבוררות הפרטני. השופט טוען כי סיכויי ההצלחה של המבקשים בהליך העיקרי הם מזעריים, שכן בית המשפט העליון אישר בעבר את מסגרת הבוררות הנוכחית. עוד מציינת השופטת כי המבקשים לא מיצו את מנגנוני השיפוט הפנימיים של הבורסה וכי הליך הבוררות מתנהל מזה מספר שנים, כאשר המבקשים מפעילים תמרונים משפטיים רבים כדי לעכבו. השופט מדגיש כי סעד זמני חייב לתמוך בטענה העיקרית, מה שאין כן כאן, ומגיע למסקנה כי מניעי המבקשים הם בעיקר לעכב את הבוררות עוד יותר. פסק הדין מתייחס גם לחוסר הקשר בין הסעד הזמני המבוקש לבין ההליך העיקרי, ומדגיש כי המבקשים משתמשים בהליך העיקרי כאמצעי להשגת מטרה ולא כניסיון אמיתי לבקש סעד כללי. המבקשים נדרשים לשאת בהוצאות ההליך עבור שלושת הצדדים המעורבים.