עמ"נ 4853-07-23

תקציר

פסק דין זה עוסק בערעור על החלטת המועצה האזורית באר טוביה בעניין ארנונה. העותר, שבבעלותו נכס באזור התעשייה כנות, ערער על סיווג הנכס, שקבע את תעריף הארנונה. בעתירה נטען כי יש לסווג את הנכס כ"מרכז לוגיסטי", ואילו המועצה סיווגה אותו כ"משרדים, שירותים ומסחר". ועדת הערר דחתה את ערעורי העותר לאחר דיון מקדמי, מה שהוביל את העותר להגיש תביעה. עיקר הוויכוח נסב סביב הגדרת "מרכז לוגיסטי" בצו הארנונה, כאשר העותרת טענה, והמועצה חולקת עליה, כי ייעודו העיקרי של הנכס הוא אחסנה והובלה. בית המשפט מצא כי ועדת הערר לא ערכה בירור עובדתי מקיף, ועל סמך פרשנות החקיקה הרלוונטית והעובדות שהוצגו, ההחלטה בוטלה. הנושא הוחזר לוועדת הערר לדיון נוסף כדי לברר את היקף הפעילות המסחרית, אם בכלל, בנכס, ולקבוע את הסיווג המתאים. המשיב חויב לכסות את הוצאות העותר, והוחלט כי סיווג הנכס יקבע את שיעור הארנונה.