ת"א 4065-03-21

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה לתשלום דמי תיווך בסך 170,820 ₪, בעקבות עסקת רכישת מקרקעין. התובעים, זכיינית של רשת רימקס ושני מתווכי נדל"ן, טוענים כי היו המתווכים היחידים ברכישת נכס בהרצליה. הנתבעים, רוכשי הנכס, חולקים על הטענה, וטוענים כי רק הנתבע מס' 1 חתם על ההסכם להזמנת שירותי תיווך. בית המשפט בחן האם פעולות התובעים היו הגורם האפקטיבי בעסקה, ופסק לטובת התובעים, שכן מהראיות עולה כי הנתבעים הגיעו לצפות בנכס עקב פרסומת התובעים, והעסקה התרחשה תוך פרק זמן סביר לאחר הסכם התיווך. בית המשפט בחן גם האם התובעים הפרו את חובות ההגינות והאמון שלהם, ולא מצא כל הצדקה לטענות הנתבעים. בנוסף, דחה בית המשפט את הטענה כי התובעת פעלה בניגוד עניינים בכך שייצגה את שני הצדדים בעסקה ללא הסכמתם, שכן הנתבעים היו מודעים למצג הכפול ופעולות התובעים היו חוקיות וסבירות. באשר לנתבעת מס' 1 קבע בית המשפט כי חתימתה על הסכם התיווך מחייבת אותה לשלם את מלוא דמי התיווך, חרף טענתה כי הדבר צריך לשקף את חלקה בנכס. בית המשפט ציין כי הסכם התיווך והסכם המכר הם עניינים נפרדים. אולם, התביעה נגד הנתבעת מס' 2 נדחתה, שכן היא לא חתמה על הסכם התיווך. בית המשפט קבע כי לא ניתן לוותר במקרה זה על דרישת הכתב של החוק, והתובעים לא עמדו בנטל הכבד להוכיח כי נסיבות חריגות מצדיקות חריגה חריגה מדרישה זו. לסיכום, חויבה הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעים סך של 170,820 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית ושכר טרחת עורך דין, ואילו התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 נדחתה, והתובעים נדרשו לשלם לה הוצאות משפט.