ע"א 11732-12-15

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת בין רשות מקרקעי ישראל לבין חברת דנים השקעות בע"מ (דנים) בנוגע לחכירת חלקת קרקע המיועדת להקמת בית מלון. מנהל מקרקעי ישראל תבע את דנים על יתרת תשלומי החכירה, ואילו דנים תבעה פיצויים לכאורה בסך 27 מיליון שקל בגין מפגעים שהתגלו בחלקה וגרמו לעיכובים בבנייה. בית משפט השלום דחה את תביעתה הנגדית של דנים, והוביל את דנים לערער על ההחלטה. הערעור מתמקד במספר טענות הנובעות מליקויים בחלקה, לרבות הימצאות עמוד חשמל וצנרת מים שעיכבו את הבנייה. בית המשפט קובע כי בעוד שרשות מקרקעי ישראל נושאת באחריות חלקית לעיכוב בשל עמוד החשמל הנראה לעין, היה על דנים לגלות אותו ולטפל בו. עם זאת, מנהל מקרקעי ישראל הוא האחראי הבלעדי לעיכוב שנגרם על ידי צינורות המים הבלתי נראים. בית המשפט פוסק לדנים פיצוי בגין שבעה חודשי שיהוי שנבעו מסיכונים אלה. באשר לעלויות סלילת כביש 90, בית המשפט מסכים עם בית משפט השלום כי דנים לא הצליחה להוכיח כי פעולות רמ"י הובילו לצורך בעבודות אלו. דנים לא הוכיחה כי קרבתו של המלון לכביש נבעה מרשלנות רמ"י, ולכן עלויות הסלילה אינן באחריות רמ"י. סלע המחלוקת העיקרי הוא כביש הגישה למלון, שהיה משותף למלון גני מוריה הסמוך. מנהל מקרקעי ישראל הקצתה את המגרש לחפיפה עם שני המלונות מבלי ליידע את דנים. הדבר הוביל לצו מניעה ולעיכובים בבנייה. בית המשפט קובע כי על רמ"י לשאת בנזקים הנובעים מכך, לרבות שלושה חודשי איחור בפתיחת המלון. בגין עשרת חודשי האיחור בפתיחת המלון (שבעה חודשים בשל מפגעים ושלושה חודשים בשל צו המניעה), מעריך בית המשפט את הנזק לדנים ב-2,995,000 ₪. עם זאת, יש לנכות מסכום זה 200,000 ₪, שכן מדובר בהנחה שהתקבלה מרמ"י על תשלום אגרת היתר בגין עיכובי הבנייה. בנוסף, בית המשפט מורה לרשות מקרקעי ישראל לפצות את דנים בהוצאות הערעור ומבטל את קביעת שכר הטרחה בבית משפט השלום. כל צד יישא בהוצאותיו בהליך הקודם.