ת"א 1465/00

תקציר

בפסק דין זה הכריע בית המשפט בבקשה לפסול מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר זינמן, בתיק בו מעורבים שני תובעים שהיו מעורבים בתאונת דרכים. ד"ר זינמן בדק את שני התובעים והגיע למסקנה בחוות דעתו כי לא נגרמה להם נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה, וכי אין צורך במומחה נוירולוגי. עם זאת, בחוות דעתו של ד"ר זינמן ביחס לאחד התובעים (המבקש מס' 1) צורפה הערה בה הביע את דעתו על ההוצאות הכרוכות במקרים כאלה, שלדעתו לא פעם היו מיותרות ונבעו מכך שחברות הביטוח, ולא קופות החולים, משלמות את החשבון. המבקש עתר לפסילת חוות דעתו של ד"ר זינמן, בטענה כי הוא אינו אובייקטיבי ומעדיף את האינטרסים של חברות הביטוח. בית המשפט, לאחר ששקל את תגובתו של ד"ר זינמן ואת הדין החל, החליט שלא לפסול את המומחה. השופט קיבל את הבהרתו של ד"ר זינמן כי לא היו לו קשרים מיוחדים או הטיות כלפי צד כלשהו וראה בדבריו אבחנה מצערת אך כללית על המערכת, שאינה פוסלת את חוות דעתו. עוד ציינה השופטת כי אופיין של הבדיקות האורתופדיות שונה מזה של הבדיקות הפסיכיאטריות, המחייב זהירות רבה, וכי למבקש ניתנה הזדמנות להעלות חששות לגבי התנהגותו של ד"ר זינמן במהלך הבדיקה לפני כן. בנוסף, בית המשפט נהג באיפוק במינוי מומחה נוסף, מה גם שחוות הדעת הקיימת התבססה על ממצאים קליניים. לפיכך, בקשת הפסילה נדחתה, וחוות דעת המומחה הקיימת עמדה בעינה.