ע"פ 71546/04

תקציר

פסק הדין קשור לערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה לדחות את בקשת המערערים לבטל צו להפסקת עבודות הבנייה באדמתם. הקרקע הנדונה מיועדת לשימוש חקלאי והמערערים קיבלו היתר בניה להקמת מחסן חקלאי. עם זאת, טענה המדינה כי ההיתר אינו חוקי שכן הוא מנוגד לתכניות החלות על הקרקע. בית המשפט הסכים עם עמדת המדינה, וקבע כי ההיתר מפר הן תכנית מפורטת והן תכנית מתקנת. על פי החוק, מדובר בסטייה משמעותית, שלא ניתן היה לאשר אותה כהקלה. לפיכך, היתר הבנייה היה פגום והצו להפסקת עבודות הבנייה היה מוצדק. למרות שהסכים עם התוצאה, מתח השופט המר ביקורת על ההליך וטען כי ההחלטה במעמד צד אחד אינה ראויה וכי היה מקום לאפשר למערערים שימוע לפני מתן הצו. בנוסף, התייחס השופט המר לבקשת המערערים לשנות את היתר הבנייה להקמת לול, וציין כי אף שניתן לאשר אותו כדין, כל סתירה בהצהרות המערערת בנוגע לשימוש במבנה לא תשפיע על חוקיות הבנייה אם תעמוד במפרט ההיתר. השופט ישעיהו שנלר הסכים עם דעת הרוב, אך התייחס גם לסוגיות אחרות, ובהן התנהלות הוועדה המחוזית והוראות המעבר הנוגעות להיתרי בנייה. השופט שייצר הסכים עם התוצאה אך הדגיש את הצורך בפעולה מהירה של הרשויות כדי להתמודד ביעילות עם עבירות הבנייה. בסופו של דבר נדחה הערעור, כשהוא מותנה בביטול הצו בקבלת היתר בניה כדין למבנה הלול.