עע"מ 1761/12

תקציר

הערעור מתייחס למימון הסעות תלמידים והאם הרשויות מחויבות לכסות את העלויות, וכן לשיעורי ההשתתפות של משרד החינוך והרשויות המקומיות בהוצאות אלה. השאלה הראשונה המתעוררת היא האם הזכות לחינוך חינם כוללת בתוכה את הזכות להסעה אל בית הספר וממנו, כאשר המערערים טוענים כי היא כוללת את הזכות לגישה שווה לחינוך. עם זאת, בית המשפט מוצא כי שירותי הסעות אינם חלק מהמחקרים ודוחה טענה זו. חוק לימוד חובה ותקנות הרישום אינם מחייבים מימון הסעות תלמידים על ידי משרד החינוך או הרשויות המקומיות. עם זאת, חוזר המנכ"ל קובע את השתתפות המשרד בעלויות ההובלה בתנאים מסוימים. בית המשפט קובע כי אמות המידה לתקצוב בחוזר סבירות ואינן מפלות, לרבות ההבחנה בין מועצות אזוריות לרשויות מקומיות, ואי גביית תשלומים מההורים עבור הסעות בין יישובים. יודגש כי החוזר אינו מפרט את שיעור המימון שיינתן על ידי הרשויות המקומיות. באשר לשאלה השנייה, בית המשפט קובע כי אישור שר החינוך וועדת החינוך של הכנסת אינו נדרש לתשלומי הורים עבור הסעות, שכן הוא אינו נחשב לחלק אינטגרלי מהלימודים. לבסוף, בית המשפט ממליץ למשרד החינוך לקבוע מדיניות ברורה למימון הסעות תלמידים בעתיד, ומורה למערערים לכסות את הוצאות המשיבים. השופטת חיות והשופט מלצר מסכימים עם ההחלטה.