ע"ש 1039/02

תקציר

ועדת הרישוי לחוקרים פרטיים סירבה לחדש את רישיונו של החוקר הפרטי אביב פישביין לשנת 2002, בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו בגין פגיעה בפרטיות ושימוש שלא כדין במאגר מידע. פישביין ערער וטען כי הראיות נגדו אינן מספיקות וכי זכותו לחדש את רישיונו, זכות יסוד, צריכה לקבל עדיפות. בית המשפט הסכים כי לוועדה היה בסיס ראייתי מספיק להחלטתה, אך מצא כי היא לא שקלה את כל הנסיבות הרלוונטיות. פישביין היה חוקר מנוסה ובעל עבר נקי, והאישומים נגדו התבססו על ראיות נסיבתיות לפיהן היה עליו לדעת שהמידע שקיבל הושג שלא כדין. יתר על כן, האינטרס של המדינה בסירוב לחדש את רישיונו לא גבר על זכותו של פישביין לחופש עיסוק, במיוחד בהתחשב בפוטנציאל הפגיעה בו וב-25 עובדיו, שכן ההליך הפלילי נגדו עלול להיגרר זמן רב. בית המשפט קיבל את הערר, ביטל את החלטת הוועדה והורה על חידוש רישיונו של פישביין.