רע"א 4541/20

תקציר

בית המשפט החליט כי ערעור המוכרים על מינוי בורר על ידי בית המשפט המחוזי יידחה. זאת, בהתאם לכלל לפיו ערעורים על החלטות ערכאה ראשונה בעניין מינוי בוררים לפי חוק הבוררות ניתנים רק במקרים חריגים של טעות משפטית. המוכרים טענו כי המינוי אינו תואם את הסכמת הצדדים לנהל בוררות על פי דין תורה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המוכרים ויתרו על טענותיהם בכך שלא שיתפו פעולה עם המשיב במינוי בורר מוסכם. יתר על כן, סעיף הבוררות עצמו לא ציין את דין התורה כמסגרת המשפטית החלה. מאחר שגם המוכרים לא הציעו בורר בעצמם, מינוי בית המשפט היה נתון לשיקול דעתו. גם טענת הסמכות של המוכרים נדחתה, שכן בית המשפט אישר כי סמכות השיפוט בבקשה למינוי בורר נתונה לבית המשפט המחוזי. לבסוף, בית המשפט לא ראה עילה להתערב בהוצאות ההליך, במיוחד לאור העובדה שהחלטת בית המשפט המחוזי תואמת את הוראות צו בתי המשפט 1(8). משכך, הערעור נדחה, והבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.