רע"א 3626/06

תקציר

פסק הדין סובב סביב פרשנות נכונה של הוראת חוק בדבר פטור מבנייה במקרקעין וכולל הבהרות לגבי סעיף ספציפי בחוק. בתחילה נוצר בלבול עקב טעות הקלדה בניסוח סעיף קטן 19(ג)(1), שקרא בטעות "קרקע בשימוש" במקום "קרקע לשימוש". הבחנה זו חיונית שכן היא מרחיבה את היריעה של מי זכאי לפטור מבנייה. בית המשפט קבע כי הפטור חל לא רק על הארכת בנייה קיימת אלא גם על בנייה על קרקע חדשה. פרשנות זו מתיישבת עם תכליתו החברתית של החוק: מתן פטור למבנים צנועים יחסית המיועדים לשימוש אישי או קרוב. השופטת א' חיות הגיעה למסקנה כי שלילת פרשנות מרחיבה זו תפלה שלא לצורך את מי שבונים בנייה חדשה על קרקע שאינה בשימוש. הטעות המקורית בטקסט המשפטי הובילה להגבלה שגויה של הפטור, אך בית המשפט תיקן זאת בציינו כי הן התכליות הלשוניות והן הכוונות של החוק תומכות בפרשנות כוללת יותר. ההחלטה הובילה לכך שהמערערת זכאית לפטור בגין בניית דירת מגורים על קרקע חדשה ששטחה עד 120 מ"ר, ובכך הפכה את החלטתו הקודמת של בית משפט קמא. משכך, נפסקו למערערת הוצאות בגין הערעור. השופטים א' פרוקצ'יה וא' ארבל הסכימו, ופסק הדין ניתן על ידי השופט י' אלון ביום 22.7.2008.