ת"א 1465/04

תקציר

התובעת, שותפות קבלנית בבניין, התקשרה עם הנתבעים (יחידים) בהסכמים לרכישת חלק מחלקות המקרקעין. ההסכמים העניקו לתובע זכויות מסוימות על הנכסים. עם זאת, התובעת לא רשמה הערות אזהרה בדבר זכויות אלה, כנדרש בחוק. בינתיים, הנאשמים משכנו את אותם נכסים לבנק הנתבע לצורך הבטחת הלוואה. הבנק לא היה מודע לזכויות התובע ורשם את המשכנתא. כאשר הנתבעים השתמטו מהחזרי ההלוואה, הבנק עיקל את הנכסים. התובע תבע את הבנק בטענה כי ידע או היה עליו לדעת על זכויותיו של התובע וכי זכויותיו צריכות לקבל קדימות על פני המשכנתא של הבנק. בית המשפט פסק לטובת הבנק. בית המשפט קבע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהבנק היה מודע או היה עליו להיות מודע לזכויותיו. ההתכתבויות בין הבנק לבין הנתבעים לא הצביעו באופן סביר על קיומן של זכויות התובע. זאת ועוד, השתהותו של התובע ברישום זכויותיו או ביידוע הבנק אודותיהן במשך תקופה ממושכת פעל לרעתו. בית המשפט הדגיש את חשיבות תום הלב והרישום במועד במקרים מסוג זה, ומאחר שהבנק פעל בתום לב ורשם את המשכנתא תחילה, זכויותיו גברו על אלה של התובע. התובע חויב לשאת בהוצאות והוצאות הבנק הנתבע, בסך 30,000 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין.