ת"א 6385/04

תקציר

התובעת השתתפה במכרז שהוציאה הנתבעת, מינהל מקרקעי ישראל, לחוזה לפיו תכין התובעת תכנית לפרויקט בנייה, ואם תאושר התכנית תהיה לה אופציה לרכוש את הקרקע במחיר קבוע. התובעת חתמה על החוזה, שכלל מספר סעיפים המפרטים את הסיכונים הכרוכים בהליך התכנון וקובעים כי אי אישור התכנית במסגרת הזמן החוזית לא יהווה הפרת חוזה על ידי מינהל מקרקעי ישראל ולא יזכה את התובעת בהחזר תשלומים ששולמו על פי החוזה. תכניתה של התובעת לא אושרה במסגרת הזמן החוזית, ומינהל מקרקעי ישראל דחה את בקשתה המאוחרת של התובעת להחזר כספי. התובעת טענה כי יש לבטל את החוזה ולהחזיר את התשלומים מכמה טעמים, לרבות חוסר תום הלב והרשלנות הנטענת של מינהל מקרקעי ישראל, אפליה וחוסר אפשרות לקיים את החוזה. בית המשפט לא מצא כל הצדקה באף אחת מטענות התובע. ראשית, התובעת הייתה מודעת לסיכונים הכרוכים בכך, לאחר שחתמה על החוזה, בו צוין במפורש כי ייתכן שהליך התכנון לא יצליח וכי התובעת תישא בתוצאות הכספיות של תוצאה כזו. שנית, התובעת לא הוטעתה או הוטעתה על ידי מינהל מקרקעי ישראל לחתום על החוזה, שכן מסמכי המכרז והחוזה עצמו ציינו בבירור את המצב התכנוני הקיים ואת מורכבות המשימה העומדת על הפרק. שלישית, החוזה לא הותנה באישור תכניות מינהל מקרקעי ישראל, ותוצאת החוזה – האפשרות שתכניתה של התובעת לא תאושר – הייתה במסגרת הסיכונים שנטל על עצמו התובע. זאת ועוד, נדחתה טענת התובעת להפליה ביחס למקרה דומה אחר, שכן יחסו השונה של מינהל מקרקעי ישראל לשני המקרים היה מוצדק. בית המשפט דחה גם את טענות התובעת לרשלנות והפרת עקרונות דיני העושר. לבסוף, נדחתה תביעתו הנגדית של מינהל מקרקעי ישראל, אשר ביקשה להשיב לתובעת תשלומים נוספים בגין הארכת תקופת התכנון, שכן בית המשפט מצא כי מינהל מקרקעי ישראל הסכים כי הכנת תכנית מתאר על ידם היא תנאי מוקדם לאישור תכנית התובעת וכי גורם זה שינה את לוח הזמנים לביצוע. לפיכך, דחה בית המשפט הן את התביעה והן את התביעה שכנגד והורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.