בש"א 6183/05

תקציר

מדובר ב-465 עובדים לשעבר של בנק הפועלים בע"מ שפרשו בין השנים 1999-2004 ומבקשים הטבות מסוימות מהבנק במסגרת חבילת הפרישה שלהם. התובעים טוענים כי הסכמי הפרישה שלהם מזכים אותם בעדכונים על בסיס הסכמי שכר ותוספות עלויות, בדומה לעובדים פעילים. עם זאת, הבנק טוען כי עדכונים אלה חלים רק על רכיבי הפנסיה של שכר העובדים הפעילים ואינם כוללים את ההטבות הנוספות שביקשו התובעים. הטבות אלה כוללות מענק חד פעמי השווה למחצית משכרם ואופציות למניות הבנק במחיר מוזל. הבנק ביקש לדחות את התביעה מטעמים פרוצדורליים, בטענה כי בקשת התובעים למתן פסק דין הצהרתי אינה מפורטת דיה ואינה מכומתת, וכן כי התובעים חתמו על הסכמי פרישה עם סעיפי ויתור. בית המשפט דחה את בקשת הבנק לסילוק על הסף, וקבע כי יש לאפשר לתובעים לתקן את תביעתם. עם זאת, בית המשפט הורה לתובעים לנסח מחדש את דרישתם לאופציות ולכמת אותה, שכן הטענה הנוכחית אינה ניתנת לאכיפה מעשית. התובעים יצטרכו להבהיר אילו אפשרויות ספציפיות הם מצפים לקבל ולכמת את תביעתם בצורה הטובה ביותר האפשרית. בנוסף, בית המשפט קבע כי על התובעים לציין את שווי המענק החד פעמי עבור כל תובע ולשלם את שכר הטרחה המתאים. לתובעים יהיו 30 יום להגיש כתב תביעה מתוקן, ולאחר מכן 30 יום לבנק להגיש כתב הגנה. דיון מקדמי נקבע ל-25 בדצמבר 2005. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים, ועלויות הבקשה יישקלו בסיום התיק העיקרי.