בג"צ 6999/21

תקציר

שתי חברות, הרשומות כעוסק אחד לפי חוק מע"מ, ערערו על החלטת ממשלה מס' 5015, שקבעה את זכאותם של עסקים למענקי קורונה על בסיס מחזור מאוחד של עוסקים רשומים במשותף. לטענתם, שיטת החישוב לא לקחה בחשבון את הפגיעה הקשה של ענף התיירות במהלך משבר הקורונה, מה שהופך אותה ללא הגיונית כלכלית במקרה שלהם. עם זאת, השופט נ' סולברג קבע כי יש לדחות את העתירה ללא תגובת המשיבים. השופט נימק את החלטתו בכך שלא ברור אם התקבלה החלטה ספציפית בנוגע לחישובי המענק של העותרים או שהעתירה מוקדמת מדי. בנוסף, העתירה נעדרה את התימוכין העובדתיים הבסיסיים והתיעוד של ערעורים קודמים כדי להצדיק בדיקה נוספת. השופט הדגיש את חשיבות מיצוי כל ההליכים בטרם פנייה לבית המשפט, דבר שבמקרה זה לא נעשה די הצורך. משכך, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם לאוצר המדינה אגרה נמוכה בסך 2,500 שקלים, תוך שימת דגש על ערכה של הכלכלה השיפוטית ועל ניצול מושכל של זמנו של בית המשפט.