ע"פ 70914/06

תקציר

מדובר בשלושה נאשמים שהואשמו בחבלה רשלנית שגרמה לחבלה חמורה בעובד זר. האירוע התרחש בבניין בבני ברק, שם נפגע קשה הקורבן, שהועסק על ידי נאשם 3 (ניימן), לאחר שנפל לתוך פיר מעלית. בדלת המעלית היו מנגנוני נעילה לקויים, והקורבן פתח את הדלת מבלי לדעת שקרון המעלית אינו באותה קומה. נאשם 2 (קפלן) היה הבעלים של המבנה והשכיר חלקים ממנו, לרבות המחסן בו עבד הקורבן. הנתבע 1 (שלוסברג) היה מפקח מעליות מטעם משרד העבודה והרווחה שאישר את הפעלת המעלית למרות שיקולי בטיחות. בית משפט קמא זיכה את שלוסברג, אך הרשיע את קפלן וניימן בחבלה ברשלנות. קפלן וניימן נידונו לעונשי מאסר על תנאי, קנסות וחויבו לשלם פיצויים לקורבן. כל שלושת הנאשמים ערערו על גזר הדין, והמדינה ערערה על הקלה בעונשים. ערכאת הערעור אישרה את פסק דינו של בית משפט קמא אך הגדילה את סכומי הפיצוי. השופט שייצר מתח ביקורת על נוסח כתב האישום ועל גזרי הדין, והציע תקופות מאסר ארוכות יותר של עבודות שירות. עם זאת, דעת הרוב דחתה את ערעור המדינה בעניין המאסר, וקבעה כי עונשו של בית משפט קמא סביר. ההחלטה הדגישה את חשיבות הבטיחות במקום העבודה ואת הצורך באמצעי בטיחות אלמנטריים, במיוחד כאשר הם חסכוניים. השופטים דחו פה אחד את ערעורי הנאשמים על גזר הדין, אך נחלקו בערעור המדינה על גזר הדין.